דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי ירמיה לעוו
פרק ז · הלכה א
כפות תמרים האמורות בתורה הן חריות של דקל וכו' והוא הנקרא לולב. פרי עץ הדר האמור בתורה הוא אתרוג וענף עץ עבות וכו' הוא הדס וכו'. ערבי נחל האמורות בתורה וכו'. הנה מדרכי רבינו לאהוב הסידור וכאשר החכים המ"מ בפתיחתו לפרש ההקדם והאיחור וכאן סדורו אינו כפי התורה דנאמר פרי עץ הדר ואח"ז כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ולא כסידור לשון המשנה דאיתא לולב הדס וערבה אתרוג. ונראה שהקדים לולב עבור שבו נכללים בשמו כל המינים ואף למאי דקיי"ל דא"צ אגד מ"מ מצוה לאגוד ורוב מינים בו וגם בברכה על נטילת לולב וכדאיתא במס' סוכה ל"ז ע"ב משום דמינו גבוה עיי"ש ומשו"ה הלכות לולב יקרא כמו כן היות שנכלל בו כל המינים ואח"ז תפס סידורו של התורה אתרוג אשר בהתורה בראש ואח"ז הדס וערבה ולשון רבינו בהל' ה' מברך תחילה על נטילת לולב הואיל וכולן סמוכין לו וכו' וזה משום האגד דהוי משום זה אלי ואנוהו דהוי בכל המצות לכן בתורה בפרטות אתרוג בראש אבל במשנה דסדרי הלכות נאמר לולב באגודו בראש ובחר רבינו בזה בלולב כלשון המשנה. ועי' בתוס' יו"ט ריש פ' לולב הגזול עיי"ש: