אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי ירמיה לעוו

פרק ו · הלכה טו

הלכה יג

מי שלא עשה סוכה בין בשוגג וכו' עושה סוכה בחוש"מ וכו' עצי סוכה אסורין כל שמונת ימי החג בין עצי דפנות בין עצי סכך אין נאותין מהן לדבר אחר כל שמונת הימים מפני שיום השביעי כל הסוכה מוקצה עד ביה"ש והואיל והוקצה לביה"ש של שמיני הוקצה לכל היום. וכן אוכלין ומשקין שתולין בסוכה כדי לנאותה אסור להסתפק מהן כל שמונה ואם התנה עליהן בשעה שתלאן ואמר איני בודל מהן כל ביה"ש הרי זה מסתפק מהן בכל עת שירצה שהרי לא הקצה אותם ולא חלה עליהן קדושת הסוכה ולא נחשבו כמותה. וברא"ש במסכת סוכה ט' ע"א והאי דאסירי עצי סוכה היינו דוקא הסכך אבל עצי הדפנות משרי שרי דכל מאי דדרשינן מחג הסוכות היינו דוקא בסכך כדלקמן גבי פסולת גורן ויקב ודלא כרמב"ם ז"ל שכתב עצי סוכה אסורין כל שבעת ימי החג בין עצי דפנות בין עצי סכך וכו' עכ"ל. ועי' במהרש"א שם ובטו"ז בסי' תרל"ח שהקשה על הרא"ש שם וכתב דדעת רבינו ג"כ בדפנות משום מוקצה עיי"ש ובשעה"מ כאן:
ובמסכת ביצה ל' ע"ב אבל סוכה דמצוה לא מהני תנאה וכו' והתניא סככה וכו' ואם התנה הכל לפי תנאו אביי ורבא דאמרי תרוייהו באומר איני בודל מהן כל בין השמשות דלא חלה קדושה עלייהו אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו אתקצאו לשבעה וכו'. וברש"י אביי ורבא וכו' דלא דמי לסוכה לענין תנאה אע"ג דבטלי לגבה דכי מהני תנאה באומר מבעוד יום איני בודל מהם מהיות כחי וזכותי בהן ליטל כל שהות אורך של ביה"ש של ערב יו"ט הילכך בשעת ביאת היום שהיתה קדושה צריכה לחול עליהם לא חלה לפיכך לא הוקצה אבל עצי סוכה שאין יכול להתנות עליהם תנאי זה שהרי על כרחו יבדל מהן ביה"ש משום דסתר אהלא וביה"ש ספק יו"ט הוא חלה קדושה עלייהו וע"י קדושה זו הוקצה לשבעה עכ"ל:
ויש להבין למה לתלות אתקצאי לביה"ש לענין איסור סתירת אהל להיות מוקצה כל ז' דהוי משום מה חג לה'. דהוי כמ"ש ז"ל דכיון דחל הקדושה לא פסקה ומאי שייכות לענין איסור מוקצה דמחמת איסור הלא י"ל דלענין מוקצה אקצאי ביה"ש ולא לתפיסת קדושה בשאמר איני בודל וכו':
וגם מאי ענין ביה"ש דשייך לענין מוקצה והכנה לקדושה דממה חג לה' דכנראה בסוכה של מצוה דקיי"ל הזמנה לאו מלתא היא ולא הוי סוכה של מצוה עד שישב בה ואם ישב בה לאחר ביה"ש גם כן נאמר דחל הקדושה עד סוף החג. גם למה לרש"י לומר בעצי סוכה משום דאתקצאי משום סתירת אוהל אתקצאי לענין סוכה לכל ז' ימים ובלא"ה בלא ישב בה לא שייך חג לה' סוכה לה' כמ"ש דהזמנה לאו מלתא. ובישב בה ממילא חל לכל ימי החג:
אמנם בזה שכתבתי אם בלא ישב בה הוי סוכה של מצוה עי' בב"י או"ח בסי' תקי"ח ובסי' תרל"ח ובהגהות אשר"י במס' ביצה שהביא שם ובשו"ע תרל"ח סעיף א' וכל זה לא מיירי אלא בסוכה שישב בה פעם אחד אבל אם הזמינה לסוכה ולא ישב בה לא נאסרה דהזמנה לאו מלתא עיי"ש. ועי' בטו"ז שם ס"ק ג' ובמג"א ס"ק ג' עיי"ש:
ונראה דגם רש"י ס"ל כמ"ש בתוס' בד"ה אבל דלא אמרינן מה חג וכו' אלא לענין כשיעור סוכה ועל יתר מכשיעור כתב משום מוקצה לביה"ש דכמ"ש דנראה דלענין קדושת סוכה שאין נפקעת לא תליא בביה"ש כלל אלא דיקשה עוד למה נאמר מטעם הוקצה למצותו לכל ז' ואם גם בזה כעין השעור המחויב מדאורייתא נאמר לא פקעה א"כ למה צריכין משום סתירת אוהל. וי"ל דהנה כשהתנה שאינו בודל ויושב בסוכה לצאת מצות סוכה א"כ בהישיבה סותר לתנאו אלא דנראה לומר כמו בנוי סוכה דמהני תנאי שאם ירצה יטלנו ולא התחיל להיות קודש משום דמתחילה לא התחילה הקדושה שאין הישיבה סתירה להתנאי אף שאין נוטל אותם ועי' בטור בסי' תרל"ח דוקא כשמתנה וכו' אבל מתנה עליהם לאכלן כשיפלו אינו כלום אבל אם אמר וכו' אימתי שארצה מהני שגם ביה"ש בכלל עיי"ש ובר"ן בסוגיא שם ודעת רש"י באלה דיוכל ליטלן בחג וא"כ מה שלא נטלן קודם החג אין מוכיח על הקצאתם למצוה. אבל בעצי סוכה שאין יכול ליטלם בחג עד חוה"מ משום סתירת אוהל מוכיח במה שלא נטלם קודם החג שאין ברצונו בהם בימי יו"ט ומסתבר ג"כ כיון שהיותר מהכשר ג"כ לנוי הסוכה ושלימותה כל זמן שאין יכול ליטול אותם ניחא ליה שיהי' לנוי הסוכה וא"כ לא שייך אינו בודל לומר בו ולא שייך לומר בזה דהוא יודע דעתו בעצמו דגם במוקצה מחמת איסורא אמרינן כן וכמ"ש ברש"י בסוגיא דמחובר בפ' אין צדין מדלא לקטן מאתמול ודאי אקצינהו עיי"ש. וא"כ בחל הקצאה בקצת ימי החג אמרינן כעין דאורייתא בכשיעור דאתקצאי לכל ז'. וכמו דאמרינן במס' שבת בפ' כירה שמתוך שהוקצה למצותו הוקצה לאיסורו כמו כן להיפוך ג"כ מתוך שהוקצה לאיסורו הוקצה למצותו אף דהטעמים שונים ועי' בתוס' במס' שבת כ"ב ע"א ובמהרש"א שם וכו' בדעת רש"י. ולפרש למאי דנאמר דעצי דפנות משום מוקצה וכמ"ש בטו"ז לדעת רבינו:
והנה להסוברים דמהני תנאי במוקצה מחמת איסור נראה דאפילו מהסכך בעצמו מעוביו כיון דע"י התנאי אין מצורף להתחתון הוי כמו אסרייתא כן נראה פשוט:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה