דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי ירמיה לעוו
פרק ד · הלכה ב
סוכה שאין לה ג' דפנות פסולה היו לה ב' דפנות גמורות זו בצד זו כמין גם עושה דופן שיש ברוחבו יתר על טפח ומעמידו בפחות מג' סמוך לאחד משתי הדפנות ודיו וצריך לעשות לה צורת הפתח מפני שאין לה ג' דפנות גמורות וכו'. היו לה ב' דפנות זו כנגד זו וביניהן מפולש עושה דופן שיש ברוחבו ד' טפחים ומעמידו בפחות מג' סמוך לאחת מב' הדפנות וכשירה וצריך לעשות לה צורת הפתח וכו'. ועי' בהמ"מ ודעת הסוברים דבסוכה כמבוי דבפס ד' א"צ לפתח עיי"ש. ועי' בקרית ספר להמבי"ט שכתב ונראה דמדאורייתא סגי בטפח מצומצם סמוך לאחד מהדפנות ואפי' בסוכה העשוי כמבוי דמקרי נמי כה"ג כהלכתן דהא הלכתא אוקמי אטפח בכל מקום שיהיה עכ"ל ועי' בתוס' ז' ע"ב כמבי"ט ולדעתו הוי מדרבנן בפתח וכיו"ב ועי' בר"ן שכתב לחלק בין שבת וכלאים דפתח לחודא כמחיצה דלא כן בסוכה ועי' בהגהות מיימוני כאן ולהמבי"ט יהיה לחומרא בסוכה מדרבנן ונראה כמ"ש בתוס' דתליא בהכירה ובאמת יש להבין דהלמ"מ כנראה בסתמא טפח מנ"ל לאוספי שיהיה עם לבוד וכמ"ש ברש"י ברוב מחיצה ובמבוי פס ארבעה והנה י"ל כיון דהלמ"מ בסתמא טפח ויש לומר בטפח בכמה אופנים אם שיהיה ע"י לבוד כרובא דמחיצה או ע"י פס ארבעה עם לבוד כמחיצה כולה אזלינן לחומרא וכנראה מקושיא הגמ' דף ז' שם ויעמידנו כנגד ראש תור שתיק רב הנה לאחר דאמרינן בסמוך לג' ופתח א"צ כנגד ראש תור אבל מאי מקשינן הרי הלמ"מ סתמא רק טפח מנ"ל להעמידו באופן כזה ונראה משום דנלך לחומרא מסתמא בהלמ"מ ומהאי טעמא י"ל לדעת רבינו דאפי' בכמבוי עם פס רחב ארבעה צריך פתח וכמ"ש ברש"י חצי טפח מצד אחד וחצי טפח מצד אחר וקנה עליהם עיי"ש דכיון דיש לומר דהלמ"מ בטפח בכה"ג אמרינן כן כמו בב' דפנות בהל' ב' וזה יהיה נגד דעת המבי"ט.
אמנם למ"ש במקו"א דספק בכונת הלמ"מ אזלינן לקולא לדעת רבינו מסכים לדעת המבי"ט דהוי מחומרא מדרבנן ואפי' במבוי החמירו ולפ"ז צריכין לומר דמקשינן וליעבד כנגד ראש תור דמסתבר לעשות בדרך הכירה ביותר כה"ג מדרבנן עכ"פ והנה להמבי"ט א"צ לומר כמ"ש בר"ן מדאורייתא לחלק בפתח משבת וכלאים לסוכה אלא בסוכה מדרבנן לא מהני ועי' סוכה ט"ז ע"ב עד כאן לא אמר ר' יהודה התם אלא בערובי חצירות דרבנן אבל סוכה דאורייתא לא וכו' עד כאן לא קאמר ר' יוסי הכא אלא בסוכה דמצות עשה אבל שבת דאיסור סקילה לא עיי"ש וברש"י שם. גם י"ל הרי שבת חמיר מדאורייתא דצריך ג' מחיצות ובסוכה בב' וטפח ואפ"ה בשבת מהני פתח ואם מדאורייתא לחלק בזה מהלמ"מ אין להקשות אבל מדרבנן יש להבין אם לא נאמר כמ"ש בתוס' בד"ה ואינה לענין טפח בקנה דגבי סוכה החמירו דבעי' מחיצות הניכרות עיי"ש וצ"ע וצ"ל אף דלא קיי"ל בטעמא דלמעלה מעשרים משום למען ידעו וכו' כדאי' בריש פירקין דמס' סוכה זה דלא אמרינן משום דלא שלטה עינא לא הוי מנכר. אבל מנכר בעי שהיא לסוכה והוסיפו החכמים לעשות בהכירא טפי וכן צ"ל במאי דאיתא מקילתא לחמירתא דשבת להחמיר מבסוכה. ועי' ד' ע"ב רבא אמר בעינן מחיצות הניכרות ועי' ברשב"א שם ועי' בתוס' ז' ע"ב בד"ה סיכך שהוצרכו לראיה שלא לומר דטפח בסוכה מדרבנן עיי"ש וכתבו כמו כן דטפח דמעמידו בפחות משלשה מדרבנן עיי"ש וזה כדעת המבי"ט: