אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי ירמיה לעוו

פרק ב · הלכה א

פרק ב

הכל חייבין לשמוע קול שופר כהנים וכו' אבל נשים ועבדים וקטנים פטורין וכו'. בס' מעשה רוקח עמד על זה שלא כתב רבינו חוץ מחרש ושוטה ובמשנה איתא חש"ו אין מוציאין וכו' זה הכלל כל שאין מחויב בדבר אין מוציא את הרבים יד"ח וכתב דהוי מכ"ש מנשים ועבדים ובספר כפות תמרים במסכתא ר"ה שם הקשה לדעת רבינו דמצוה בשמיעה ולא בתקיעה וא"כ למה אין החש"ו מוציאין אחרים דאם נאמר התקיעה המצוה שייך לומר כמו דאמרינן בגט דלא בני כריתות נינהו כמו כן בזה דלא בכלל חיוב המצוה ולא שייך שליחות משא"כ מטעם שמיעה עיי"ש. ולמ"ש לעיל בפ"א ה"א דהרי צריך כונת שומע ומשמיע דתקיעה צריך שתהיה לא כמתעסק אלא באה מאדם אשר ברצונו יצא התקיעה לשמוע והשמיעה תהיה ע"י כי יגרם אדם אותה בעצמו או שלוחו וא"כ על השמיעה שייך ג"כ שליחות ומשום ערבות שיהיה בכלל המצוה כמו לענין שליחות אם נאמר דמה"ט מוציא אחרים:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה