אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה ב

הלכה א

במקדש היו תוקעין בר"ה בשופר אחד ושתי חצוצרות וכו' ולמה תוקעין עמו בחצוצרות משום שנאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' אבל בשאר מקומות אין תוקעין בר"ה אלא בשופר בלבד. בספר יד דוד מביא להקשות ממ"ש רבינו בהל' מעשר שני פי"א ה"ד ובין בפני הבית ובין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות ובראב"ד שם שהודוי אינו אלא לפני ה' ואין לפני ה' אלא בבית עכ"ל ועי' שתירץ דחובת הגוף לא שייך לחלק בין בפני בית אבל בשופר דר"ה בחצוצרות דנאמר לפני ה' גם בשאר מקומות נאמר כן ולא במקדש ואם אינה למצוה גם במקדש לא דאין טעם לומר במקדש לעכב ובשאר מקומות למצוה דלא מצינו בתורה רק מצות שופר ועל כרחך במקדש למצוה ובשאר מקומות לא עיי"ש ועוד יש להבין על הגמ' גופא למה לא נאמר בחוץ למקדש ג"כ ונראה דר"ה נילף מיובל וביובל לא נאמר לפני ה' שהיה להזכיר החירות כמ"ש ברש"י הנ"ל ולא שייך אלא בר"ה בלבד ולהלן ל"ד ע"א אי מאי להלן בחצוצרות אף כאן בחצוצרות ת"ל תקעו בחודש וכו' קאמר שופר עיי"ש. וא"כ נתמעט חצוצרות לכו"ע אף מאן דיליף מיובל והאי קרא ע"כ דנאמר בחצוצרות על כרחך לפני ה' הנאמר במקדש ולא בגבולין משא"כ בודוי מעשר דל"ל רבוי אמרינן דלאו דוקא וכמ"ש רבינו שם בדיעבד יוצא בחוץ למקדש ג"כ:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה