דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק כט · הלכה יג
היה אוכל וכו' ולא יברך ויקדש על כוס אחד שאין עושין שתי מצות בכוס אחד שמצות קידוש ומצות בהמ"ז שתי מצות של תורה הן. כנראה ממה שדייק רבינו של תורה דבאחד מדרבנן לא אמרינן אין עושין חבילות חבילות והנה כמ"ש בתוספת סוטה דף ח' בד"ה והא דהוי מדרבנן י"ל דתרי דרבנן לא אמרינן אבל כ"ז בשניהם מדרבנן אבל באחד דאורייתא ואחד דרבנן לטעמא שכתבו בתוס' סוטה הנ"ל משום דמחזי כמשא ולמ"ש בתוס' במס' מ"ק דף ח' שיהיה לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו ממנה עיי"ש צ"ע לחלק בין אחד דאורייתא ואחד מדרבנן:
ובמרכבת המשנה כתב לפרש מאי דאיתא בגמ' מהבדלה וקידוש חדא מלתא דקידוש ביו"ט דרבנן והבדלה דשבת דאורייתא עיי"ש ויהיה מיושב בזה במה שהקשה בס' ארעא דרבנן ע"ז מסוגיא הנ"ל דנראה דאם לא הוי קדושה אחת היה מצות חבילות חבילות הרי בלא"ה קידוש ביו"ט דרבנן ולפי' יהיה זה באמת תירוץ הגמ' חדא מלתא היא ולפ"ז לרש"י ורשב"ם שפי' קדושה אחת המה עיי"ש וא"כ על כרחך לא ס"ל דבדאורייתא ודרבנן לא הוי חבילות חבילות אם ס"ל הבדלה דאורייתא וקידוש ביו"ט דרבנן ועל כרחך באחד משלשתן פליגי ואף דלכאורה היה נראה כיון דיין מדרבנן ובהמ"ז הכוס ג"כ אינה מדאורייתא וזכירה בקידוש יוצא מדאורייתא דעל היין ובתפילה מדרבנן ונראה דעיקר הקידוש הברכה והוי על שניהם ביחד אבל מ"מ על בהמ"ז הוי גם הברכה מדרבנן וגם לא מסתברא כיון דמדאורייתא בזכירה יוצא למה ברכת אשר קדשנו וכו' לא יהיה די להיות יוצא מדאורייתא וצ"ל כמ"ש לעיל בשם תוס' דהיכא דעשה מצוה דאורייתא שלא כתיקון חכמים אף ידי דאורייתא לא יצא והמה תיקנו בתפילה ועל כוס וכה"ג דידן שלא הזכיר בתפלה וא"כ הוי ע"י כוס קיום הדאורייתא כשעושה עם הברכה ועל יין ולר"ת כשאין לו יין לא יקדש כלל:
וסברת המ"מ בהלכה הקודמת בהבדלה ובהמ"ז דשניהם על לעבר לא שייך אין עושין מצות חבילות נראה דס"ל כדמסקינן קדושה אחת אמרינן כן בכל דברים מענין אחד כמו בהמ"ז והבדלה דשניהם הודאה אלא דוקא בהמ"ז וקידוש שמשונים שבהמ"ז על לעבר וקידוש על להבא או ההוה ואין מענין אחד משא"כ הבדלה ובהמ"ז שדומים גם בזה לזה שהמה שניהם גם לעבר וכמ"ש בתוס' הנ"ל מטעם שיהיה לבו פנוי לאחת בכה"ג ששניהם שוים מענין אחד הוי לבו פנוי אלא לפ"ז צ"ל שרבינו מפרש כרש"י ורשב"ם חדא היא קדושה אחת ולא כמ"ש בשם מרכבת המשנה וא"כ יקשה קושית הארעא דרבנן אם נאמר דאחד דרבנן ואחד דאורייתא לא שייך חבילות וכו' מאי מקשינן מהבדלה ובהמ"ז ולמה צריכין לומר באין לו הלא קידוש יו"ט מדרבנן להמ"מ להלן וצ"ע לפ"ז אם נאמר לרבינו קידוש ביו"ט מדרבנן ולכאורה י"ל חבילות וכו' משום דבמצוה שיש בה מעשה צריך מעשה מיוחדת לכל אחת ואחת וטעמים שכתבו בתוס' י"ל בהמ"ז וקידוש דלא הוי במעשה וכיו"ב דצ"ל מטעמים הנ"ל או בכה"ג בסוטה דהוי ב' מעשים בבת אחת וכיו"ב: