אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק כג · הלכה יב

הלכה ט

כותב מאבות מלאכות לפיכך אסור לכחול וכו' וכן אסור לקנות ולמכור ולשכור ולהשכיר גזירה שמא יכתוב וכו'. ברש"י ביצה ל"ז ע"א בד"ה משום מו"מ כתב דמו"מ אסור ממצוא חפציך ודבר דבר א"נ דאתי לידי כתיבת שטרי מכירה ולא הוי גזירה לגזירה בהקדש דכולה חדא גזירה היא עיי"ש ודף כ"ז ע"ב גבי אין נמנין על הבהמה לכתחילה ביו"ט דבגמ' שם מאי אין נמנין אר' יהודה אמר שמואל אין פוסקין דמים לכתחלה על הבהמה ביו"ט וברש"י דמו"מ בשבת וביו"ט אסור בס' עזרא נחמי' י"ג עיי"ש ונראה משו"ה כתב רש"י משונה ממ"ש להלן דהנה במשנה איתא אבל נמנין עליו מעיו"ט ושוחטין ומחלקין ביניהם ובצל"ח עמד ע"ז דמשנה שא"צ היא דפשיטא דבעיו"ט מותר עיין מ"ש ע"ז:
ונראה לומר דיש להבין מ"ש מהאי דאיתא בירושלמי מובא בתוס' להלן ל"ו ע"ב בד"ה והא הדין דכונסין ארמלין צריך לכנסן מבעוד יום שלא יהיה כקונה קנין בשבת ומפרש שם משום שאינו זכאי במציאתה ומעשה ידיה וכו' ומשכנסה זכה בכולה ונמצא כקונה קנין בשבת עיי"ש וכמו כן בזה כיון דבנמנה אפי' בנתן המעות בעיו"ט אינו קונה וא"כ עיקר הקנין בשבת וי"ל בנמנה בעיו"ט לא שייך טעמא דגזירה שמא יכתוב דאם היה לכתוב היה כותב מעיו"ט אלא דיש עוד משום קונה קנין ביו"ט כמ"ש דאין קונה אלא במשיכה וע"ז יש לומר דכמ"ש לעיל בפ"א ופ"ו דבשבות דמחמת שביתה ולא מטעם גזירה הוי בכלל מצוה ולרבינו כמ"ש בפכ"ח ה"א בכלל תשבות וכמ"ש לעיל דחמיר משום דהוי מדאורייתא מצות רשות וקיל מצד באיכא מצוה אחרת דהעוסק במצוה פטור ממצוה ומשום הכי כתב ברש"י כאן מקרא דנחמיה דהוי משום גזירה שם וזה לא שייך בנמנה מעיו"ט דלא שייך שמא יכתוב אלא דנשאר עוד מטעם קונה קנין בשבת וע"ז נאמר אף דלכאורה שמחת יו"ט וכן השבות מתחילות בפעם אחת משעה שקידש היום מ"מ כמ"ש בספר שאגת אריה ובפר"ח דמצוה דאורייתא קודמת למצוה דרבנן ושמחת יו"ט דאורייתא ושבות מדרבנן דמדאורייתא רק מצות רשות ועכ"פ איזה שירצה יקיים אלא די"ל שב ואל תעשה עדיף מטעם דדאורייתא קודם בכל גוונא. וא"כ קמ"ל שפיר במשנה דנמנה מעיו"ט אף דהוי כקונה קנין בשבת מותר. ולכאורה י"ל דלכאורה השחיטה אי אפשר מעיו"ט וממילא הלקיחה קודם ששחטו ומהאי טעמא מותר מ"מ אשמעינן כה"ג דמחלקין להלן ל"ז ע"א ה"מ פרי דטבילי מאתמול אבל דטבילי מהאידנא מותר ולהלן ליכא למידק מכאן די"ל כשנמנה מעיו"ט לא שייך שמא יכתוב אבל בלא נמנה מעיו"ט כנראה מדברי רבינו בהל' יו"ט ובשו"ע סי' ת"ק ג"כ מותר אף דאפשר למנות מעיו"ט ובאפשר לא התירו צ"ל דכה"ג דאמר לשליש וכו' לא שייך שמא יכתוב ובמשנה מיירי בשאר גונא וצ"ע. והנה רבינו כתב משום שמא יכתוב ולא משום דבר דבר ונפק"מ בזה למ"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה