אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק כב · הלכה כד

הלכה כג

הקורע מאבות מלאכות לפיכך מי שנסתבכו בגדיו בקוצים מפרישין בצנעה ומתמהמה כדי שלא יקרע ואם נקרע אינו חייב כלום שהרי לא נתכוין ומותר ללבוש בגדים חדשים ואם נקרעו נקרעו פוצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע. בירושלמי כלל גדול דף כ"ח ע"א ובקרבן העדה בצנעה שלא יראה אדם שנראה כמתקן עיי"ש והנה יקשה דבכ"מ החשש מחזי כמתקן שייך גם על העושה ולא על הרואה בלבד ובמקום אחר במס' ביצה כתבתי מה שיש ליישב בכמה דוכתי בזה וראיתי במרכבת המשנה שמפרש שלא יהיה נראה כקורע עיי"ש והנה בהל' כ' כתב רבינו דכל הנאסר משום מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור וי"ל דאם נפרש דמחזי כמתקן הוי מדרבנן וגם כקורע במתכוין שלא ע"מ לתפור הוי מדרבנן אבל יקשה דילמא יחשדו שקורע ע"מ לתקן גם כמ"ש בתוס' בכמה דוכתי דאפי' בדרבנן חיישינן למראית עין כדמוכח בכמה דוכתי וכמ"ש בש"ך יו"ד בסי' פ"ז ס"ק ו' עיי"ש ולמ"ש במג"א בסי' רמ"ד ס"ק ב' נראה בדבריו שדרכן תמיד לעשותן בבית לא שייך לאסור בחדרי חדרים אטו בפרהסיא עיי"ש וצ"ע אם הוי כה"ג בכלל זה די"ל לקרוע ולתפור בגדים ולתקנם הוי לרוב בבית וא"כ לא שייך לאסור בחדרי חדרים:

ואם נקרע אינו חייב כלום שהרי לא נתכוין. והנה לא כתב שאינו קורע ע"מ לתפור וראיתי במעשה רוקח שעמד ע"ז וכתב די"ל דוקא דרך השחתה דהוי מקלקל פטור אבל בכה"ג לא הוי דרך השחתה דחושב לתפרו אח"ז ואף דקורע באונס מ"מ הוי קורע ע"מ לתקן עיי"ש ועי' ברש"י ביצה ל"ד ע"א בד"ה ואין חוששין שמא תקרע אפי' נקרעת לא אכפת לן דאין זה קורע ע"מ לתפור עכ"ל ונראה דשם דע"כ לא אכפת ליה בהקריעה לומר שיתפרו דאין אונס ע"ז משא"כ בכה"ג דאונס ע"ז להסיר הקוצים וצריך שלא יתכוין בודאי ולכן לא כתב רבינו שהרי לא נתכוין רק בנסתבכו בגדיו ולא בפוצעין וכו' שכתב אין חוששין וכו':

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה