אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק כב · הלכה יח

הלכה טז

מנעל וכו' ואין מגרדין לא מנעלים ולא סנדלין חדשים אבל סכין אותם ומקנחין את הישנים וכו'. עיין בהמ"מ מה שהקשה ע"ז ובמרכבת המשנה דבתוספתא דמס' שבת כדברי רבינו ועי' מ"ש בזה:

כר או כסת שהיה עליהן צואה או טינוף מקנחו בסמרטוט ואם היה של עור נותנין עליהן מים עד שתכלה. ועיין בהגהות מיימוני ובהמ"מ בהל' י"ט ובתוס' בכ"ד בזה:
ועיין בשעה"מ שהקשה על דברי התוס' במס' שבת קי"א ע"א בד"ה האי מסוכרייתא וכו' שכתבו וא"ת דאמר וכו' ואמר נמי במס' ביצה י"ח גבי טבילת כלים בשבת דנדה מערמת וטובלת בבגדיה ולא גזרינן דילמא אתי לידי סחיטה וכו' עיי"ש והקשה דשם במס' ביצה מעיקרא הקשו בגמ' נגזר דילמא אתי לאטבולי בעינייהו ומשני שאני התם מתוך שלא התירו לה אלא ע"י מלבוש זכורה היא עיי"ש וא"כ מהאי טעמא לא שייך שמא יסחוט ג"כ עיי"ש ונראה לדעת התוס' לומר דוקא בהאי דתטבול בבגדיה לגזור שתטבול בעינייהו שייך שפיר מתוך שלא התירו וכו' זכורה היא משום דטבילה במעשה אשר יזכירה בפעם אחת ובכל מקום דאי' כה"ג הוי הדבר המדכר בשעת עשות המעשה אבל בנדה שטבלה דחשש שמא יסחוט הוי שעות אח"ז אחרי הטבילה דסר כבר הדבר שיזכירה ושייך שכחה וביותר כמ"ש לעיל בפ' הקודם בזמן מרובה שייך שכחה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה