דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק כא · הלכה א
נאמר בתורה תשבות אפילו מדברים שאינן מלאכה חייב לשבות מהן ודברים הרבה הן שאסרו חכמים משום שבות מהן דברים אסורים מפני שהן דומים למלאכות מהן דברים אסורים גזירה שמא יבוא מהן איסור סקילה ואלו הן. ועי' בהמ"מ שהתורה אסרה פרטי המלאכות המבוארים מניניהם וסעיפיהן ועדיין היה האדם יוכל להיות עמל בדברים שאינן מלאכות כל היום לכן אמרה התורה תשבות עיי"ש שכתב פי' אחר וכתב כי הרמב"ן בתורה כפי' הראשון שכתבתי. הנה נדחק מפני לשון רבינו שכתב נאמר בתורה ואח"ז כתב והרבה הן שאסרו החכמים ובלח"מ עמד ע"ז דא"כ צריכין לפרש דהכתוב מסרה לחכמים כמ"ש בחוה"מ וא"כ יהיה כל איסורי דרבנן בשבת מדאורייתא ועיין מ"ש לפרש בזה ועיין מ"ש לעיל בפ"א דבלשון רבינו שכתב נאמר בתורה תשבות מדבר במצוה דאורייתא דלמטה השיעור נאמר אבל למעלה אין לה שיעור ואם קיימה קיים דאורייתא ברשות והחיוב בהן מדרבנן בהרבה שאסרו. וא"כ החיוב מדרבנן ובקיומם קיים דאורייתא אבל רק אלו שהם בכלל שביתה ולא מה שגזרו שלא נבוא לידי איסור דאורייתא דהוי לעולם מדרבנן עיי"ש שכתבתי ביתר ביאור בזה והבאתי סמוכין למ"ש ממסכת שבת קי"ד ע"ב מנין ליוהכ"פ שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק שנאמר שבתון שבות למאי אילימא למלאכה והא כתיב לא תעשה כל מלאכה אלא לאו לקניבת ירק ועיין ברש"י בד"ה אלא לאו בעלמא בתלוש דבמידי דלאו מלאכה קאי על בעשה דשבתון שבות וכו' עיי"ש. ובתוספות בד"ה אלא דאסמכתא בעלמא דאי מדאורייתא אף ביוהכ"פ ליתסר עיי"ש ולמ"ש לדעתו הוי אחרי כי אסרו רבנן בקיומם דאורייתא בכלל שבתון וביוהכ"פ לא גזרו ובמ"א כתבתי בכה"ג דאם קיימם קיים דאורייתא החמירו רבנן יותר מאלו אשר משום גזירה מדרבנן בלבד עיי"ש:
ועי' בספר ארעא דרבנן אות א' סי' ד' בענין אין שבות במקדש בהג"ה שם ס"ק ז' למ"ש בהמ"מ בהקדמתו להל' שבת דיש אבות מלאכות שאין בהן שבותין ועי' שמנה כ"ב מלאכות שיש בהן שבותין וי"ז בלי שבות למנין רבינו באלו פרקים וכתב עוד שם במה שנמצא גם באלו י"ז שבותין ולא נמנו עמהן וחילק בין שבות לשבות עיי"ש. ועיין במרכבת המשנה פכ"ג הכ"ח שיש להן שבותין כ"ד עיי"ש:
ועי' במרכבת המשנה שרוצה לכלול בדברי רבינו הנ"ל דאפי' בשאין בכלל מלאכה מ"מ לעמול בהם כל היום אסור מדאורייתא דלא הוי וינח בכה"ג עיי"ש ועי' בדברים אלה ברמב"ן בפירושו להתורה בפרשת אמור כ"ג בד"ה יהיה לכם שבתון עיי"ש. ועי' להלן פכ"ד הי"ב עיי"ש: