דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק יז · הלכה כב
לחי הבולט מדופנו של מבוי כשר וכו'. עיין בהמ"מ שדעת רבינו דרב אשי דאמר אפי' תימא שמונה ממ"נ אי עומד נפיש ניתר בעומד מרובה על הפרוץ ואי פרוץ נפיש נידון משום לחי מאי אמרת כהדדי נינהו ספק דבריהן לקולא וכתב דלרבינו לאו דוקא בח' ה"ה ביותר וסיים להקשות דא"כ הו"ל לומר אפי' יותר מד' אמות עיי"ש. ובמרכבת המשנה כתב דלרבינו הסוגיא אזלא למאן דאמר לחי משום היכרא ואנן ס"ל משום מחיצה עיי"ש:
והנה ברש"י שם דף ה' ע"ב כתב אף דלחי העומד מאליו כשר שאני שם דלא הוי בתורת מבוי משא"כ ברחב ד' דהוי כמבוי ובמחשבה לא משוי ללחי עיי"ש ובת"ח כתב לדעת רבינו מיירי הסוגיא במשוי לשם לחי ע"ש ועיין בב"ח בסי' שס"ג בדעת רבינו עיי"ש:
ובתוס' שם בד"ה ארבע הקשו למ"ד משום מחיצה וכתבו דמ"מ צריך היכר קצת גם בלחי בלא העמידו מתחילה לכך דבהעמידו מתחילה אית ליה קול עיי"ש. ולכאורה מסתברא דאף בלחי משום מחיצה מ"מ להוציאו מחשש שחשו בכרמלית גם בלחי יהיה צריך היכר ג"כ כמ"ש בתוס' כמו בקורה דהוי להיכרא בלבד מהאי טעמא גם בלחי אף דהוי כמחיצה מ"מ היכרא גם כן ליבעי:
ונראה לומר דהנה זה דלא הוי בכה"ג בבולט מדופנו וכו' הנ"ל היכרא דלא שייך אלא במבוי הסתום דבמבוי מפולש דצריך צורת הפתח מצד האחר דהוי לחי מכאן ומכאן וקורה עליה וא"כ צוה"פ מוכחת על הלחי הבולט דמצד אחר והוי להיכרא ג"כ אלא במבוי סתום דמבוי עקום כמפולש תורתו ובסתום בלבד דהוי ג' מחיצות י"ל לרבינו דעם הלחי משוי לרה"י וי"ל דא"צ היכרא כלל דדוקא בכרמלית משום דלא הוי רשות כלל מדאורייתא ויהיה מותר לטלטל מרה"י ומרה"ר ושייך טעות לרה"ר משו"ה גזרו רז"ל ומש"ה צריך היכרא להציל מהטעות משא"כ ברה"י דאסור מהתורה בטלטול מרשות לרשות לא שייך טעות כלל רק בקרפף יותר מסאתים שחששו שדומה לרה"ר בלא הוקף לדירה ואין לומר דצריך היכרא שלא יאמרו דכרמלית היא דהוי גזירה לגזירה ורק בכרמלית ממש הצריכו היכרא ולפ"ז לא שייך היכרא לדעת רבינו אלא בקורה על ג' מחיצות דהוי עוד כרמלית לדעתו אבל בלחי לא שייך כלל חיוב היכרא ולפ"ז י"ל אם גם לא נאמר דצוה"פ מצד אחר מוכחת על לחי הבולט וכו' מ"מ כיון דהצוה"פ מוציא מידי פירצה ומשוי למבוי סתום וע"י הלחי מצד אחר לרה"י גמורה דל"צ היכרא וא"כ מובן היטב לדעת רבינו דבלחי לא צריכין להיכרא כלל וי"ל כמ"ש במרכבת המשנה הנ"ל דסוגיא למאן דס"ל משום היכרא:
ונראה ממ"ש הוכחה לדעת רבינו דג' מחיצות כרמלית ובלחי הוי רה"י דאל"כ יקשה למה לא חייבו בלחי היכרא בשום מקום דכנראה לא הוי אלא משום מחיצה אבל כמ"ש א"צ להיכרא משום דלא ימצא בכרמלית וברה"י א"צ ובכה"ג דבולט וכו' הוי לענין דאורייתא רה"י עכ"פ:
ולכאורה יש לעיין לרב אשי דאמר ממ"נ וכו' ואם כהדדי ספיקא דרבנן וכו' וכמ"ש בתוס' משום היכרא לדון בבולט וכו' הרי אף דלדידן משום אי אפשר לצמצם ספיקא הוי לדינא מ"מ כו"ע לא ידונו מספיקא לעומד מרובה על הפרוץ וא"כ ליכא היכרא עוד למאן דס"ל עומד כפרוץ אסור ועי' בירושלמי במס' עירובין ב' ע"ב דכתבו בחלל לא יהני משום מראית עין עיי"ש ומכ"ש בכה"ג דמחצה על מחצה אף דבענין זה לא קיי"ל כירושלמי מ"מ במחצה על מחצה מטעם היכרא דטעמא רבה בדבר יקשה לכאורה עיי"ש וצ"ע: