אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק יז · הלכה ב

פרק יז

היאך מתירין מבוי סתום עושה לו ברוח רביעית לחי אחד או שעושה עליו קורה ודי ותחשב אותה קורה או אותו לחי כאלו סתם רוח רביעית ויעשה רה"י ויהיה מותר לטלטל בכולו שדין תורה בג' מחיצות בלבד מותר לטלטל ומדברי סופרים היא ברוח הרביעית ולפיכך די לה בלחי או בקורה. ובהמ"מ כאן ולהלן בהל' ט' מברר דעת רבינו דבג' מחיצות הוי כרמלית ומותר בטלטול מהתורה גם עם הקורה אין יוצא מגדר זה עד שעושה לחי דהוי משום מחיצה והביא ראיה מסוגיא דעירובין צ"ד ע"א דנראה כדעת הזה ועי' במרכבת המשנה בפי"ד ה"א ולמ"ש רבינו יש ליישב קושית התוס' במס' עירובין ע"ב בד"ה והאמר וא"ת וכיון דיש לו ב' מחיצות ושלישית ננעלת הוי ג' מחיצות וכו' עיי"ש:
אמנם בלשון רבינו יש להבין לפ"ז מ"ש ותחשב אותה קורה או אותו לחי וכו' ויהיה מותר לטלטלו וכו' צירף לחי לקורה להתר טלטול דמאי מדמה לחי דמותר מתורת רה"י גמורה וקורה רק לכרמלית לטלטול בלבד ולא לחייב גם מ"ש ומדברי סופרים וכו' ולפיכך די לה בלחי או קורה הרי בלחי הוי מדאורייתא רה"י למ"ש לעיל:
וי"ל דכתב דהוי מדברי סופרים ומשו"ה די באלו דאם היה איסור כרמלית מדאורייתא לא היה מספיק בקורה וביותר לא בלחי דלחי לא הוי כל כך היכרא דלדידן אלא משום מחיצה ודי בכל שהוא לרחבו ולא הוי הכר גמור לכרמלית ולרבנן להחמיר שלא לבוא לטעות להתיר בעלמא בלתי די להנצל מאיסור דאורייתא ועי' בתוס' עירובין ה' ע"ב בד"ה ארבע שכתבו דאפי' למאן דאמר לחי משום מחיצה מ"מ היכר קצת בעינן ואע"ג כשהעמידו לשם לחי מועיל אף דאין היכרא מ"מ י"ל כשהעמיד לשם לחי יש קול ואיכא היכרא עיי"ש ומכל זה נראה בהיכר קצת דהוי בלחי די וכ"ז כמ"ש רבינו להקדים משום דהוי כרמלית מד"ס:
והנה למ"ש רבינו רבא דס"ל לחי משום היכרא לא ימצא בלחי שיהיה בתורת רה"י בלחי וקורה וצ"ל כמו לדידן בקורה דהוי להתיר בטלטול בכרמלית בלבד כ"כ לרבא בלחי ג"כ ורמ"ך מובא בכ"מ לעיל בפי"ד ה"א הקשה לדעת רבינו ממס' עירובין דף י"ב ע"ב דלרבא שם דמקשינן על דס"ל לחי משום היכרא מהזורק למבוי יש לו לחי חייב אין לו לחי פטור ומשני ה"ק א"צ אלא לחי הזורק לתוכו חייב לחי ודבר אחר הזורק לתוכו פטור עיי"ש ולרש"י דמפרשו במבוי מפולש אבל אם גם נפרשו במבוי סתום מ"מ נראה בג' מחיצות הוי רה"י מדאורייתא והנה אח"ז מקשינן מר' יהודה דאמר יתר ע"כ וכו' ומשני דר"י דס"ל ב' מחיצות דאורייתא עיי"ש וי"ל דודאי לרבא אי אפשר לפרש אלא דנאמר בג' מחיצות דאורייתא דאל"כ לא נוכל לפרש הברייתא אבל אח"ז דמקשינן מר"י דאמר יתר ע"כ וכו' ומשני דס"ל ב' מחיצות מדאורייתא וע"כ י"ל ג"כ דמרא דברייתא ר"י הוי ולא יקשה לרבא ויש לומר גם לרבא למסקנא דד' מחיצות לחייב בלבד כנראה מסוגיא צ"ד הנ"ל ועי' מ"ש לעיל בהל' כ"ב עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה