אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק יד · הלכה א

פרק יד

ארבע רשויות לשבת רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור איזו היא רה"ר מדבריות ויערות ושווקים ודרכים המפולשין להן ובלבד שיהיה רוחב הדרך ט"ז אמה ולא יהיה עליו תקרה וכו'. ועי' בהמ"מ מ"ש במ"ש רבינו דמדבריות הוי רה"ר נגד סוגית הגמ' דוקא בזמן שישראל במדבר היה כן ובכס"מ בשם רבינו אברהם ז"ל שיש מפרשים בזמן שישראל שרוים במדבר והיו מחנותיהם סדורין בו היה לגבן כמו בקעה ושדה ומאי דדמי להו ובזה"ז שאין ישראל דרין בו אלא כל שירצה הולך ועובר בתוכו הוא רה"ר עיי"ש:
ובס' מעשה רוקח הביא להקשות דהוי נגד מקרא קודש אל יצא איש ממקומו ומקושש שהעביר ד"א ברה"ר וגם הוצאה ילפינן מעגלות שבמדבר וכיו"ב וכתב ע"ז בשם הרבה חכמים ששגגה בפי המקשים כן דודאי לא עלה על דעת רבינו אברהם ז"ל לומר שלא היה אז בזמן שישראל במדבר רה"ר שהרי בהזורק קרי למחנה לויה רה"ר אלא כונתו בישראל במדבר ומחנותיהם סדורות והיה המדבר מוקף מהן והם היו האדונים לפי הזמן אז ואף לגבי דידהו היה רה"ר גמור מהאי טעמא הוי לאחרים רה"י וזה שכתב לגבן וכו' כלומר לגבי דידן ובזמן ההוא לא היה אצלינו אלא אצלם דוקא רה"ר עיי"ש והנה כונתו מתמיה לכאורה למי לא היה רה"ר אז כיון דהוי לישראל רה"ר ומאי אכפת לנו אם לאינו ישראל רה"י ואם אנן היינו שם היה ג"כ לנו רה"ר ועם כל זה י"ל כן דבלא"ה יש להבין במאי נפק"מ לומר בברייתא חדא לזמן שישראל במדבר דמאי דהוה הוי ועל כרחך דנפק"מ דאם יהיה גם השתא באופן הזה כאשר היו אז מישראל עתה מאינו ישראל יהיה ג"כ רה"י ואם עתה נכרים יהיו אדוני המדבר ובאופן הנ"ל לפי' רש"י יהיה רה"ר ולפי' רבינו רה"י:
אמנם זה צ"ע וכי נאמר רה"ר אשר אין רשות לנו לבוא שמה משום מניעות המושל לבוא לסרטיה ופלטיה יהיה רה"י אף כי בלעדינו רבים הולכים שם הן זה דבר חדש ומה מכריח אותנו כן מאי דלא נוכל ללמוד ממשכן:
וראיתי בס' ברכת אברהם בסי' ט"ו לרבינו אברהם ז"ל שכתב והיו מחנותיהן סדורות בו והוא מקום דירתן הוי לגבן כמו בקעה וכו' ונראה משום שהי' מוקפים במחנותיהם ודירתן היה כרה"י ואח"ז כתב שכמה מדבריות שעוברים שיירות הוי רה"ר עתה ובכמה לא ובמקצת מסעות האמורות בתורה מקום ידוע ושיירות עוברין בהם ורבינו לא כתב כל המדבריות אלא מדבריות הרחוקות מישוב עיי"ש:
ולפ"ז י"ל דבמקום המחנה היה רה"י ורה"ר בחוץ למחנה במקום שעוברים ושבים שם הוי רה"ר אבל סתם מדבר שיהיה רה"ר לא נאמר דימצא דהוי רה"י ג"כ אפי' במקום שעוברים ושבים כמו שהיה במחנה ישראל במדבר שהיה רה"י ונפק"מ בשאין עוברים ושבים דהוי ככרמלית ולכן אמרינן בזמן שישראל במדבר היה רה"י ג"כ ודבר כזה בלתי מצוי ואם ימצא ככה יהיה עתה כאז דהרבה אלפים יחד במדבר יהיה רה"י ושאני מדבר ממדבר ובמס' שבת צ"ו ע"ב ומחנה לויה רה"ר הואי וברש"י שיהיו הכל מצוין אצל משה רבינו עכ"ל הרי מזה ששאר מחנות רה"י אבל בזמן הזה לרוב אין בו מחנות כה"ג רה"ר הוי ובתר הרוב גריר רבינו ובס' ישועות יעקב בסי' שמ"ה הביא בשם גאון אחד שכתב דרבינו כתב דבמקום זריעה לא חשיב רה"ר ובתוס' חולין גבי מכסין בעפר מדבר כתבו דבזמן שהיו ישראל במדבר היה מקום זרע וא"כ הפשט להיפוך כאן בישראל בזה"ז וכו' עיי"ש ואשר הקשה ממחנה לויה וכו' מיושב בהנ"ל:
ובהמ"מ שיש מהגאונים ז"ל דצריך ברה"ר מקום שס' רבוא בוקעין בו כדגלי מדבר ואין לזה רמז בגמ' עיי"ש. ודעת רש"י בכמה מקומות כדעת הגאונים ובתוס' שבת דף ו' ע"ב בד"ה כאן שישראל שרוין במדבר כתבו משמע קצת דאין רה"ר אלא א"כ מצוין שם ס' רבוא כמו במדבר עכ"ל ובמס' עירובין דף ו' ע"א בד"ה כיצד כתבו כן בשם בה"ג כרש"י עיי"ש. ועי' בב"י באו"ח בסי' שמ"ה ובמג"א שם ס"ק ז' וטו"ז ס"ק ו' ובטו"ז מביא בשם הב"י שכן דעת הרמב"ם ורמב"ן ובב"י בטעות וצ"ל רמב"ן שהביא במ"מ כן משמו ובט"ז הביא הרמב"ם ורמב"ן ומדברי רבינו בלתי מוכח רק שלא הביאו והנה ממ"ש בתוס' כמו במדבר לרבינו להיפוך שם במחנה היה רה"י ומה שהיה חוץ למחנה דהוי כמ"ש רה"ר שם היה כמו רה"ר דעלמא וי"ל חוץ למחנה דהוי רה"ר לס' רבוא וא"כ י"ל דרבינו אינו חולק על רש"י וסיעתו וראיתי בשו"ת מהרשד"ם חלק או"ח סי' ד' שכתב דעת הרמב"ם כרש"י עיי"ש. והנה ברש"י דף ו' בד"ה בזמן הזה אינו מקום הילוך לרבים דהולכי מדבריות לא שכיחי עכ"ל. ולרבינו דמקרי בזה"ז רה"ר והיה נראה משום דלרש"י צריך ס' רבוא לא שכיחי בזה"ז מה שאין כן לרבינו והנה מלשון רש"י במסכת עירובין ו' ע"א בד"ה רה"ר משמע רחב ט"ז אמה ועיר שמצוין בה ס' רבוא ואין בה חומה ושיהיה רה"ר שלה מכוון משער לשער שיהא מפולש דומה לדגלי מדבר עכ"ל. לשון דמצוין בה משמע שצריך שיהיה ברה"ר ס' רבוא. ובתוספות שם בד"ה כיצד הביא בשם בה"ג דבעי דריסת ס' רבוא הקשה משבת צ"ח דעגלות הוי תחתיהן וביניהן רה"ר ותחתיהן לא היה ס' ריבוא ואומר ר"י דמ"מ דרכן היה לצאת ולבוא באותו דרך עיי"ש. ובחי' הר"ן שנדפס מחדש כתב דרא"ה אין דעתו כרש"י דלא בעינן מצוין ס' רבוא אלא שיש כאן דרך לס' רבוא כלומר שהיו רגילין לילך שם אנשים תמיד כס' רבוא אע"פ שלא היה כולם כאן בדרך כאחד עיי"ש. ודברי רש"י מ"ש במס' שבת צ"ו במחנה לויה נראה ג"כ דודאי לא היה ס' רבוא בפעם אחת בודאי אצל משה רבינו ע"ה:

ודרכים המפולשין להן ובלבד שיהיה רוחב הדרך ט"ז אמה וכו'. נראה שהצריך במפולשין לרה"ר גם ט"ז אמה להם וכיו"ב ברש"י שבת ו' ע"א סרטיא מסילה שהולכין בו מעיר לעיר פלטיה רחבה של עיר ששם מתקבצין לסחורה ומבואות של עיר רחבים ט"ז אמה המפולשים משני ראשיהן לפלטיה עכ"ל ובשו"ת מהרי"ט צהלון בסי' רנ"א תמה ע"ז למה באם בעצמו ט"ז אמה למה להיות מפולש גם הקשה ע"ז מסוגיא דמס' עירובין דף ו' ע"א ורה"ר מי מערבא והתניא וכו' ולמה לא משני דהא דאין מערבין ברה"ר המפולש לרה"ר אבל במבוי המפולש לכרמלית נחלקו בברייתא עיי"ש וע"ז כתב בס' יד דוד שם דבברייתא אי' רה"ר או דרך רה"ר משמע ברה"ר גמורה עיי"ש אמנם טעמא בעי למה ברה"ר צריך שיהיה מפולש לרה"ר וכתב דמדברי רש"י הנ"ל כל שאינו מפולש משער לשער לא מקרי רה"ר ומשום כיון דמפולש הוי מעבר לרבים כמו במדבר ולדעת התוס' דא"צ ט"ז אמה מפולש צריך עיי"ש ובס' שלום ירושלים ירושלמי עירובין דף ז' ע"ב הדא דתימור במפולשין לבקעה אבל אם היו מפולשין לרה"ר אסור מסייע לדעת רבינו ורש"י עיי"ש. וכנראה מלשון רש"י שכתב פלטיא ששם מתקבצין לסחורה ומבואות וכו' ט"ז אמה וכו' נראה ברה"ר עצמה ס' רבוא בוקעין כדעת רש"י ובמבואות אף דהוי ט"ז אמה אפ"ה צריכין לצירוף דרה"ר משום שאין הולכין שם ס' רבוא וט"ז אמה צריכין דאל"ה לא שייך צירוף דלא הוי דומה לרה"ר וא"כ היה נראה דעת רבינו ג"כ כרש"י לענין ס' רבוא אם לא נאמר כמ"ש ביד דוד הנ"ל:
על מ"ש רבינו יערות רה"ר. בהמ"מ שאינו מפרש כרמלית לשון יער וכרמל כרש"י עיי"ש ורש"י כ"כ דף ג' ע"ב ורבינו בפי' המשנה כתב כרמלית לשון כארמלית כאלמנה שאינה בתולה ולא אשת איש וכמו כן לא הוי רה"ר ולא רה"י ומובא במרכבת המשנה:
ובהמ"מ בשם הרשב"א מבואות הרחבים ט"ז אמה אע"פ שמקצתן מתקצרין ואין בו ט"ז אמה הרי זה רשות הרבים שאין לרה"ר להתלקט במלקט וכו' עיי"ש האי שאין לרה"ר להתלקט וכו' מצינו במס' שבת צ"ז ע"א מנא הא וכו' דכל ג' כלבוד דמי א"ל שאי אפשר לה לרה"ר להתלקט במלקט וברהיטני עיי"ש:

ואיזו רה"י תל שגבוה י' טפחים וכו' וכן חריץ וכו' וכן מקום שהוא מוקף מחיצות גובהן י' וביניהן ד' על ד' או יתר על כן אפי' יש בו כמה מילין אם הוקף לדירה כגון מדינה המוקפת חומה שדלתותיה נעולות בלילה וכו'. בשו"ת חכם צבי בסי' ל"ז נשאל שם על מדינה המוקפת בים והביא שם דברי התוס' במסכת עירובין כ"ב דבמחיצה שאינה עשויה בידי אדם אתו רבים ומבטלי מחיצה עיי"ש גם הביא דברי הרשב"א בספרו עבודת הקודש שכתב דבפלטיא אפי' דלתות המדינה נעולות בלילה תורת רה"ר עליה וכתב שם לפרש דעתו דדוקא במבואות המפולשות שהם מיוחדות לאנשי המבוי ההוא ואין יד כל אדם שוה בו הוא דמהני נעילת דלתות בלילה ולא בפלטיא שיד כל אדם שוה בו דאפי' נעילת דלת לא מהני בו עיי"ש ובס' ברכי יוסף ובמחזיק ברכה בשם המאירי והרבה כדעת הרשב"א בזה עיי"ש:
והנה מלשון מדינה שכתב רבינו אין להכריע שמצינו לשון מדינה על עיר עי' בב"י אהע"ז בסי' קכ"ח בשם הרד"ק כן ועי' בשיטה מקובצת במס' ב"מ כ"א בשם הרא"ש בפי' ממדינתן ובגמ' ע"ז דף מ' ומס' מגילה ב' ע"ב ובסמ"ע חו"מ בסי' י"א ס"ק י"ב ובש"ך יו"ד בסי' קמ"א ס"ק ב' עיי"ש וכן בדברי רבינו ולשונו מצינו כן שכתב מדינה על עיר בהל' ע"ז בפ"ד ה"ו וה"ח וה"י וי"ד ובפ"ז ה"ו ולהלן בפט"ז מהל' שבת הי"א שכתב מדינה על עיר כדאי' במס' עירובין כ"ד ע"ב וכיו"ב בהל' עירובין בפ"א ה"ב וה"ד וה"ט ובפ"ה ובפ"ג הי"ט ובפ"ז ה"א וי' בפ"ו הל' י"ב כ"ח י"א ה"ט וי"ט ופ"ג הי"ט ובפ"ז ה"א וז' תענית בפ"ב הל' ה' תוס' יו"ט שקלים פ"א מ"ג ופי' משניות לרבינו בפ"ו מ"ב מפאה עיי"ש ובפ"א מהל' מגילה הל' ד' ומ"ש אפילו יש בו כמה מילין וכו' יש מקומות שהמה גדולים כמה מילין כנודע ועי' ה"ד שנקיט רבינו על רבוי מופלג אפי' אלף מילין משא"כ כאן שכתב כמה מילין דאלף מילין לא שייך בעיר ואין הכרע שדעת רבינו אינו כדעת הרשב"א הנ"ל:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה