דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק יג · הלכה א
אין המוציא מרשות לרשות או המעביר ברה"ר חוץ לד' אמות חייב עד שיעקור החפץ מעל גבי מקום שיש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יתר ויניח ע"ג מקום שיש בו ד' על ד' טפחים. במס' שבת דף ד' ע"א פשט העני ידו אמאי חייב הא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא וכו' ובתוס' שם בד"ה והא בשם ר"ת דמשו"ה צריך ד' על ד' דאין רגילות להניח החפץ בפחות מד' וכן היה מסתמא במשכן ובשם ר"י כתבו דאל יצא איש ממקומו משמע דקאי נמי אחפץ כלומר ממקומו של חפץ דדרשינן במס' עירובין י"ז ע"ב דאל יצא אל יוציא אע"ג דפשטיה דקרא קאי אמקומו של אדם דהוי ד' אמות מ"מ משמע נמי מקום החפץ ואין מקום בפחות מד' עיי"ש:
ומ"ש בשם ר"י נגד מ"ש בתוס' דף צ"ג ע"א בד"ה חד דמבעשותה נדע עקירה והנחה עיי"ש וברש"י במס' עירובין י"ז שם נראה דלא ילפינן אלא תחומין מאל יצא עיי"ש ובתוס' שם והעיר ע"ז בראש יוסף וא"כ לרש"י צ"ל כטעמא דר"ת הנ"ל וברשב"א הביא פי' ר"ת ור"י וכתב ואולי דתנאי מגמר גמירי להו עיי"ש:
והנה מדברי ר"ת למדין דכל דרוב בני אדם עושין כן אמרינן מסתמא במשכן היה ג"כ כן ויש לעיין במאי דאי' במס' שבת צ"ו ע"ב ודילמא שלחופי הוי משלחפי וברש"י זה נמשך לפנים וזה לאחור וכנראה לרוב פעמים אין יושבין כן והיה נראה דלא נאמר במשכן אלא דהוי בודאי שם כן ובמס' שבת ע"ד ע"ב קשירה במשכן היכא הוי אמר רבא שכן אורגי יריעות שנפסקה להן נימא קושרים אותה וכו' עיי"ש ונראה משום דנפסק שכיח הוי מסתמא במשכן ועי' בתוס' דף ו' ע"א בד"ה מידי דהוי אצידי דרה"ר שכתבו דדרך בית שיש לפניו צדדין וכן היה מסתמא במשכן עיי"ש וברשב"א שם כתב מסתמא היה במשכן שכן דרך שוכני באוהלים שזה נכנס וזה יוצא מפני מיתרי האוהלים שלא יעכבו זה את זה עיי"ש וצריכין לחלק בין זה לזה ומסתבר דהיכא דרוב פעמים נחוץ ומועיל מסתמא היה במשכן ובין מ"ש במקום ד' על ד' לשלחופי וכו' דלשלחופי אין מקפיד משא"כ להניח פחות מג' שאינו מקום כלל להניח שם וע"ע בתוס' ד' ע"ב בד"ה דילמא דעקירה מד' על ד' נדע ממשכן שהי' נוטלין מתיבתן שהיה בו ד' על ד' ונותנין ליד עושי מלאכה עיי"ש וגם בזה אם לא נאמר מסתמא היה כן כדרך שעושין י"ל שמא לא היה באופן הזה עיין מ"ש עוד אח"ז בה"ג מזה:
ובשו"ע בסי' שמ"ה סעיף ב' דד' על ד' טפחים הן ואלכסונן כמ"ש רבינו בפ' הקודם לענין ד' אמות עיי"ש. ועי' במרכבת המשנה דלדעת רבינו כמוכח להלן דוקא בחפצים דניידי צריך ד' על ד' שאין טפילים לרשות ואין חולקין רשות לעצמן אבל בקנה נעוץ בקרקע או בעמוד ט' כיון דהוי רה"ר חייב עליו בפחות מד' על ד' עיי"ש: