דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק יב · הלכה א
המבעיר כל שהוא חייב וכו'. ובראב"ד, מובא בהמגיד משנה, ואם הבעיר תחת תבשילו חייב שתים עיי"ש במ"מ שכתב שגם דעת רבינו כן אלא דמשונים בשעורם דלבישול השיעור כגרוגרות עיי"ש:
ובמרכבת המשנה מפרש דברי רבינו שלא כתב משום מבשל עם מ"ש בירושלמי בפ"ב משבת הבעיר ובישל אית תני חייב שתים ואית תני חייב אחת מ"ד חייב שתים משום מבעיר ומבשל וכו' ר' יוסי אומר משום מבשל וקשיא על דר"י הבערה לחלק למדה על כל התורה וכו' אינו חייב אלא משום מבשל עיי"ש וכתב לחלק לזומר וצריך לעצים דנמשך לו ב' תועלת נטיעה וקצירה משא"כ שלא נמשך תועלת מהבערה זולת הבישול ובפ"ט דרבינו לא מחייב אלא מבשל דמקלקל אצל העצים משא"כ מבעיר לחמם ולהאר דהוי תיקן בגוף המלאכה שעושה מהעצים גחלים ומן הנר שלהבת עיי"ש:
ועוד בירושלמי שם אברים ופדרים שהיו מתאכלין ע"ג מזבח כל הלילה ע"ד דר' יהודה דאמר משום מבעיר ניחא ע"ד דר' יוסי דאמר משום מבשל מה בישול יש כאן מכיון שהוא רוצה באכולן כמבשל הוא עיי"ש ועי' בבלי במס' יבמות דף ל"ג ע"ב דמקשינן אי בהקטרה והאר"י הבערה ללאו יצאה עיי"ש ולא משנו משום דרוצה באכולן כמבשל הוא היה נראה דלא ס"ל כן ובמקום אחר כתבתי דבבלי בלתי חולק על הירושלמי עיי"ש והנה לכאורה יש לעיין דלפי הירושלמי צריכין לחלק בין הבערה בחמץ עי' פסחים דף ה' דאי' הבערה לחלק וכו' דבמבעיר לבער ולכלות לא הוי בישול משא"כ בהקטרה למצותו וחפץ בהבערה ונהנה בה הוי בגדר בישול ויש לעיין במס' ביצה דף כ"ב ע"ב מאי לעשן ר' ירמיה בר אבא אמר רב אסור ושמואל אמר מותר רב הונא אמר אסור מפני שמכבה א"ל רב נחמן ונימא מר משום שמבעיר א"ל תחילתו מכבה וסופה מבעיר עיי"ש ובהל' יו"ט להלן פ"ד ה"ו אין מעשנין וכו' משום מכבה ועי' בלח"מ שכתב משום דס"ל לרבינו בהבערה מתוך עיי"ש ולכאורה עישון יהיה כהקטרה דרוצה באכולן ולא באבדון וא"כ נאמר משום מבשל ולרבינו ג"כ שלא שייך בו מתוך והנה מנה רבינו כאן ג"כ וכן המדליק את הנר או את העצים בין להתחמם בין להאיר הרי זה חייב והרי בנר ועצים לחמם ג"כ רוצה באכולן ויהיה שייך בה מבשל והנה לירושלמי הנ"ל איתא חייב שתים ולר"י רק משום מבעיר החמור משום כמ"ש בירושלמי שממנה למדה וכו' מ"מ היכא דשייך מתוך על הבערה י"ל משום מבשל חייב דלא שייך מתוך וצ"ע בכל זה:
המחמם את הברזל לצרפו וכו'.