אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק טז · הלכה כג

הלכה כב

מותר לעשות מחיצה של בני אדם בשבת שיעמוד זה בצד זה ובלבד שלא ידעו אלו העומדין שבשביל לעשותן מחיצה העמידן ולא יעמיד אותן אדם שהוא רוצה להשתמש במחיצה זו אלא יעמיד אותן אחר שלא לדעתו. עי' בהמ"מ ובכ"מ ובלח"מ ועל הקושיא מאי שנא מסוכה שכתב רבינו בהל' סוכה אפי' בדעת העושה כתבו ז"ל דלמדו מגינה שם כמ"ש בכ"מ ולפ"ז יש לחלק בסוכה דהקילו ועי' במג"א בסי' שכ"ג ס"ק י"ד:
והנה בהטעם דצריך שיהיה שלא לדעתם ברבינו יונתן שם וז"ל והנהו דעבדינן מנייהו מחיצה בעינן שלא ירגישו בדבר כלומר שלא ידעו שלשם מחיצות אדם משים אותם שם והוי מחיצה שנעשה בשוגג דהוי מחיצה אפי' להקל לטלטל שאם ירגישו הוי נעשית במזיד ולא הוי מחיצה אלא להחמיר וכו' ורב חסדא שנתכוין לכך לא היו ממנין אותן וכו' אלא שנסתבב הדבר על ידו ואין מזיק לנו כונתו להתחשב כמחיצה שנעשית במזיד לפי שהרי ר"ח לא היה מסדר האנשים בידיו אלא מאליהן נעשין שנתקבצו עליו לתמוה עליו או לנחמו על שהיה מצטער עכ"ל ובטו"ז בסי' שס"ב ס"ק ג' תמה מאוד דאם נדמהו למזיד א"כ ר"ח שאמר לעשות מחיצה היה במזיד עיי"ש ובאליה רבה כתב ע"ז שר' יונתן בעצמו מתרץ את ר"ח כנ"ל מ"מ למ"ש רבינו יונתן יקשה עוד דנהי דלא שייך לקנוס משום העושים והמטלטלין היה שלא לדעת מ"מ האיך עבד ר"ח כיון דבמזיד אסור ודאי ר"ח לא היה מכשילם לעבור איסורא ודוחק לדמותו לספק ערלה בפ"ק דקדושין דאי' ספוקי מספקי אהדדי עיי"ש:
וראיתי בס' תורת חיים שם שכתב שם דף מ"ד לדעת דכיון שהעומד שם יודע שלשם מחיצה העמידהו שם לא יברח והו"ל כמחיצה קבוע לכך אסור ובהמה דקתני נמי בכה"ג מיירי שהיתה קשורה בחבל ולא תברח והשתא הוי אדם ובהמה דומיא דכלים דקתני ליה בהדיה דכלים כקבועין דמי עכ"ל ובזה מובנים ג"כ דברי רבינו דגם העושה אין לידע דא"כ יראה הוא שיעמדו והוי קבוע ע"י ורב חסדא אף שראה שיתקבצו מ"מ לא היה משתדל שיעמדו זמן מה אלא הניח על המקרה שיעמדו עד שיבוא להתחום משא"כ המשתדל בעצמו עבור זה ודברי רבינו עולים יפה על דרך זו דע"י אחר לא הוי אוהל קבוע באופן שכתב לר"ח:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה