דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק טז · הלכה יג
ג' שהקיפו כדי צרכן וקנו שביתה ואח"כ מת אחד מהן הרי הם מותרין לטלטל בכולהו קנו ב' שביתה ביתר מסאתים ואח"כ בא להם ג' אסורין וכו' שהשביתה היא הגורמת ולא הדיורין. הנה בגמ' עירובין י"ז ע"א אי' בהאי שלשה ומת אחד שנים ונתוסף אחד שבת גורמת ובעירב דרך פתח ונסתם הפתח שבת הואיל והותרה הותרה ורבינו בהל' עירובין בפ"ג הל' כ"ה בעירב ונסתם הפתח כתב כלישנא דגמרא כיון שהותרה הותרה וכאן כתב שהשביתה גורמת:
ונראה דבגמ' מחלקים בלשונם דהרי נראה אף דהקילו בשיירה מ"מ מצינו במחיצה בעלמא להלן הל' כ"ב מחיצה הנעשית בשבת הרי זו מחיצה ובשיירה בנתוסף אחד בשבת לא מהני להתיר להם בבחרו מתחילה יותר מסאתים ומשו"ה אי' בגמרא בזה ששבת גורמת אשר רבינו מפרש ששביתותו גורמת דתליא בהכנסת שבת כפי ששבת מתחילה בדרך שיוכל לטלטל משא"כ להלן בהל' עירובין ג"כ כלישנא דגמ' כיון שהותרה הותרה ועיין בתוספת במסכתא עירובין צ"ג ע"ב בד"ה לא תימא עיי"ש ודף ע' ע"ב ברש"י בד"ה והקיפו באיזה ענין אמרינן מדנאסרה לשבת נאסרה ועיין בירושלמי בפ"ק דעירובין ה"י שכתבו בנתוסף אחד כבר נכנס שבת באיסור ויש מקום לפרש בטעמא למה בזה אמרינן שבת גורמת לקולא ולחומרא ובמחיצה שנעשית בשבת לא אמרינן כן וע"ע בתוס' עירובין מ"ב ע"א בד"ה ומטלטל ועי' עירובין כ' ע"א יבשו מים וכו' ובתורת חיים שם בד"ה יבשו עיי"ש ומ"ש בשם ירושלמי שם: