דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק ח · הלכה יא
הזורה או הבורר כגרוגרת חייב והמחבץ הרי הוא תולדות בורר וכן הבורר שמרים מתוך המשקין הרי זה תולדות בורר או תולדות מרקד וחייב שהזורה והבורר והמרקד דומין עניניהם זה לזה ומפני מה מנו אותן בשלשה מפני שכל מלאכה שהיה במשכן מונין אותה בפני עצמה. כגרוגרת חייב וכו' ועי' בהמ"מ ועי' במרכבת המשנה דבתוספתא פ"י משבת איתא דטוחן ובורר ומרקד ולש ואופה כולן שיעורין בגרוגרת עיי"ש ועיין מה שכתבתי לעיל בהל' הל' בשם הירושלמי עיי"ש:
ובס' מעשה רוקח הקשה על רבינו שכתב הרי זה תולדת בורר או מרקד ובמס' שבת קל"ח מחלוקת אביי ורבא וכתב דפוסק כרבא וכמ"ש ברש"י דלרבא חייב בהתרה על זה ועל זה רק לר' זירא דוקא משום מרקד ולא כדעת התוס' דף ע"ג ע"ב בד"ה משום עיי"ש אבל לפנינו איתא רבה וכן בתוס' שם רבה וי"ל דפוסק כרבה נגד ר"ז ובהמ"מ אי' רבא ובירושלמי פ' כלל גדול כ"ט ע"א מחלוקת רב חייה בר אשי בשם שמואל המשמר חייב משום בורר אמר רבי זעירא לא מסתברא דלא משום מרקד רבי יונה וכו' יאות אר"ז מה המרקד קמח מלמטן וכו' ולא הוינין אמרין כלום למה שהותר מכלל ברירה הותר מכלל שימור הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו וכו' והותר מכלל שימור אף נותנין לתלויה ביו"ט ולא הותר מכלל הרקדה ובמפרש שם דודאי אינו חייב אלא משום בורר ביו"ט הותר ברירה וכן לענין שימור הקילו משא"כ בהרקדה לא מצינו הרקדה ביו"ט דמר ר"ח וכו' עיי"ש ובקרבן העדה הניח בצ"ע לרבינו ורש"י דלפי דבריו לרבה חייב על שניהם דהאיך נאמר משום מרקד האיך מותר ביו"ט דנאסר בהרקדה עיי"ש:
וי"ל לדעת רבינו דאין שונין בקמח ועי' בפ"ג הי"ד מיו"ט לדעת רבינו הרקדה הראשונה אפי' בשנוי אסור והטעם לאסור הרקדה כמ"ש בר"ן דנעשה לימים רבים ואפשר לעשות מאתמול עיי"ש ובתולין משמרת ביו"ט עי' בתוס' שבת דף קל"ז ע"ב בד"ה תולין שכתבו דמיירי שאם עשהו מאתמול לא היה טוב כ"כ עיי"ש ובפ"ג הי"ז מהיו"ט עיי"ש ובירושלמי כדאי' ילפינן איסורא דהרקדה מאך ומלישה ואילך עיי"ש ורבינו לא הביא דברי הירושלמי עי' בהל' יו"ט פ"א ה"ח ובראב"ד שם עיי"ש וכותב על פי הבבלי ועי' במג"א בסי' תק"י:
ועי' בבעל המאור דף ק"ו והא אנן תנן כל המקלקלין וכו' וז"ל ביאור הדבר דכל ל"ט מלאכות שהיה כנגדן במשכן כולן היה בהם צורך לגופן חוץ מן הזורה והבורר שהוא זורה המוץ מן הגורן ובורר הצרורות מן הכרי וזה הוא עיקר מלאכתן לדחות המוץ והצרורות וכן חייב עליהן ועל כל תולדה שלהן אבל שאר המלאכות עיקר הוא לצורך גופן וכו' עכ"ל. מפרש באלו אף שאין צריך לגופן מ"מ כיון דכל מלאכתן על דרך זה הוי מלאכת מחשבת משא"כ בשאר מלאכות שעיקרן לצורך גופן לא הוי מלאכת מחשבת ועי' בשו"ת דריב"ש בסי' שצ"ד בגוזז עיי"ש: