דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק ז · הלכה ג
וכן הזורע זרעים או הנוטע אילנות או המבריך אילנות או הזומר כל אלו אב אחד הן מאבות מלאכות וענין אחד הוא שכל אחת מהן לצמח דבר הוא מתכוין. והנה לרבינו זומר אב מלאכה ועי' ברש"י במס' שבת דף ע"ג ע"ב כולן מלאכה אחת הן וכו' זורע אב מלאכה ונוטע נמי וכו' דהיינו זורע אלא שזה בזרעים וזה באילנות וכן מבריך ומרכיב אבל זומר תולדה עכ"ל ועי' בשו"ת רבינו בצלאל אשכנזי סי' מ"א ממ"ש רבינו בפ"א מהל' שמיטה ויובל שזומר ובוצר הן תולדות זומר תולדה דזורע ובוצר תולדה דקוצר וכן במו"ק אמרו שזומר ובוצר תולדת דזורע ובוצר ועי' שכתב לחלק בין מעין האב שכתב רבינו לאב ממש ועל מעין אב מצינו כמה פעמים לשון תולדה אף דהוי באמת אב אבל לא כאב המוחלט בלי העיון בו כמ"ש רבינו עיי"ש שהאריך בזה:
וסיוע לדבריו מצאתי בירושלמי בפרק כלל גדול ה"ב ר' יוחנן ורשב"ל עבדין הוויי בחדא פירקא תלת שנין ופלוג אפקון מניה ארבעין חסר אחת תולדות על כל חדא וחדא מן דאשכחין מיסמוך סמכין הא דלא אשכחון מסמוך עבדוניה משום מכה בפטיש בנוי דר' חייא רובא עבדין הוויי בהדין פירקא שיתא ירחין אפקון מניה שית מילין על כל חדא וחדא בנוי דר' חייא רובא הוויי בשיטת אבוהן דתני ר"ח הקוצר והבוצר המוסק הגודר והתולש האורה כולן משום קוצר ועי' בקרבן העדה כולן משום קוצר הרי ששה תולדות לקוצר עכ"ל:
והנה קוצר ובוצר וכו' אב מלאכות וכמ"ש רבינו בהל' ד' וכן הקוצר וכו' וקרי תולדות אלא כל שהוציא מדמיון אף שהוא אב נקרא תולדה ג"כ וכן פי' במס' מו"ק דף ג' דאהני תולדות וכו'. ובמגיד משנה בד"ה הקוצר וכו' ועי' בפי' משניות לרבינו בפ' כלל גדול שם: