אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

כיצד תבשיל שלא בשל כל צרכו וחמין שלא הוחמו כל צרכן וכו' אין משהין אותו ע"ג האש בשבת אע"פ שהונח מבעוד יום גזירה שמא יחתה בגחלים וכו' לפיכך אם גרף האש או שכיסה הגחלים וכו' או שהסיקוה בקש וכו' או בגללי בהמה דקה שהרי וכו' שהרי הסיח דעתו מזה התבשיל ואין גוזרין שמא יחתה באש. בכ"מ בשם הרמ"ך שכתב דצ"ע האיך הסיח דעתו שהרי בדעתו לאכלה בלילה וכתב דהטעם הנכון בגרף וקטם לא אתא לחתוי עיי"ש:
ולכאורה ההסח הדעת שכתב רבינו הוי מהחתוי דהרי זה שגרפה וכיסהו מוכח ע"ז שאין ברצונו בהאש אף שדעתו לאכלה וכן מצאתי במרכבת המשנה שכתב ליישב דברי הרמ"ך דאין פי' דמסיח דעתו מהאכילה רק מהחימום ע"י האש להלהיבו עיי"ש. אמנם אם מטעם הוכחה דמסלק נפשו מהליבוב וכן נראה מדברי הר"ן שכתב דמשו"ה די בקיטום בקצת ולרז"ה בגרף לצד אחד עיי"ש אם כן מאי שנא בתנור שכתב רבינו בהל' אחר זה דלא מהני גירוף וקטום משום דחומו רב ועי' בכ"מ שם וגם בהסיקהו בקש וכו' דלא הוי הוכחה כזאת וע"ז י"ל דבקש מעיקרא לא ישום לבו לחתוי דלא שייך כלל והסח הדעת קאי על גריפה וקטימה אבל מתנור יקשה וגם לכאורה החשש שמא יחתה הוי שישכח ולא שיעשה כן במזיד ומאי מהני הגריפה וקטימה כיון דמצד עצמו ניחא ליה בהחום רק משום דדינא הכי שיקטום ויגרוף ואכתי שייך שישכח ויחתה כיון דמצד עצמו ניח"ל דודאי אם לא דמדינא גרפו רק מצד עצמו ואם כן לא שייך חשש חיתוי אבל כיון דצריך לעשות כן מדינא ואם כן לא הוי עוד הסח הדעת משום הוכחה דלא ניח"ל בחתוי והנה כמ"ש בר"ן הוי משום הכירה ומובן ביותר להרז"ה שמגרפו לצד אחד עיי"ש וביותר ההכר וכמ"ש בתוספות במס' ביצה דף ג' ע"א בד"ה גזירה כיו"ב ולעיל דף י"ח ע"ב בטוחה עיי"ש דבכה"ג דאיכא טירחא או הכירה לא שייך שכחה. ויש ג"כ להבין למה לא הוי הכירה בתנור וי"ל בתנור לא הוי הכירה שאין בו גחלים משום דחומו רב לפעמים אין בו גחלים דחומו די ומספיק אבל בתנור נשאר פעמים שם הגחלים וכשאין בו גחלים הוי הכירה תמידית ולא שייך שכחה והוי הגריפה הסח הדעת דלא שייך בו שכחה בכירה ולא בתנור ומ"ש רבינו או בגללי בהמה וכו' בירושלמי פ' כירה ובב"י בסי' רנ"ג היה נוסחא אחרת כמו שלפנינו ועיין בקרבן העדה שם עיי"ש:
ובמ"ש דצריך הכירה תמידית אף שדעת רבינו בתנור לא מהני גריפה ועי' בכ"מ בשם רמ"ך שהקשה ע"ז דעכ"פ הוי הכירה ולמ"ש מיושב ובהמגיד משנה כתב משום דחומו מועט אין ראוי להתחמם לא שייך חתוי עיי"ש וקשה למ"ש בירושלמי ומובא בר"ן שא"צ רק כיסה מעט וא"כ שייך עוד ראוי להתחמם וכמ"ש משום הכירה אתי שפיר ועי' בכ"מ ה"ח שצ"ע למ"ש שם עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה