אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק ג · הלכה ב

הלכה א

כיצד פותקין וכו' וטוענין בקורות בית הבד וכו'. הנה נקיט רבינו בראשונה הנאמר בברייתא עד ושורין שהביא לשון המשנה ונראה משום דהנשנין בברייתא למאן דאמרינן שביתות כלים ב"ש הברייתא לב"ש אתיא ומותרים לכו"ע וכן בירושלמי דמוקי פלוגתייהו דב"ש וב"ה בקראי וכנראה באסמכתא ואמרינן דב"ש מוקי קרא דדריש ב"ה להאי דפותקין וכו' ולכן נקיט רבינו לישנא דברייתא דהנאמרים פשוטים בהתר לכו"ע בראשונה והאי דנקיט וטוענים בבית הבד אחר זה אף בזה אי' ושוין וכו' בזה הלך בסידור המשנה דהוי באחרונה:
ועיין בהמגיד משנה ובריטב"א במס' שבת ובשו"ת חכם צבי סי' ז' בפי' המ"מ עיי"ש ובהמגיד משנה דיש מקשים למה לא חילק רבינו בין מחוסרי דיכה עיי"ש לכאורה בלתי מובן דהרי אנן קיי"ל כב"ה דשרי אפי' במלאכה דאורייתא הנעשה בשבת ממילא ע"י שעשה מע"ש וראיתי במרכבת המשנה שעמד ע"ז:
והנראה דכונת היש מקשים כיון דמחוסר דיכה דאורייתא למה לא נגזור גם לב"ה כמו שגזרו במשקין שזבו שמא יסחוט ועיין בתוספות שם ויש לומר לר' אלעזר דפליג על ר' יוסי בר חנינא דאמר ר' ישמעאל היא דאליבא דר"י אפי' לב"ה לא נתיר במחוסר דיכה משום שמא יסחוט כמו בכל משקין שזבו וע"ז תירץ המ"מ דאף אם נאמר דמחוסר דיכה דאורייתא מ"מ כיון דבמחוסר שחיקה לא גזרינן ומותר לכו"ע לר"י ולא גזרו אטו מחוסר דיכה וע"כ בהנעשה ממילא לא שייך שמא יסחוט כיון שנעשה בלא"ה אף במחוסר דיכה לב"ה כיון שנעשה ממילא לא שייך לגזור שמא יסחוט לריב"ח ושאני במשקין שזבו היכא דלא נעשה ממילא בלי סחיטתו כראוי וכיו"ב כתבו בתוספות במסכת שבת ל"ו ע"ב בד"ה חמין בדבר דבלא חתוי יהיה כל צרכו לא חיישינן לחתוי עיי"ש וחשש שמא יסחוט הוי רק באופן כזה וכיון דבאופן כזה לא שייך שמא יסחוט לא גזרו והאי דגזרו ביצה אטו משקין שזבו יש לחלק או לומר דלא קאי לריב"ח:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה