אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק ב · הלכה כ

הלכה יח

היתה חצר שיש בה עכו"ם וישראלים אפי' ישראל אחד ואלף עכו"ם ונפלה עליהם מפולת מפקחין על הכל מפני ישראל פירש אחד מהם לחצר אחרת ונפלה עליו אותו חצר מפקחים עליו שמא זה היה ישראל והנשארים עכו"ם. הנה מ"ש רבינו היתה וכו' מפני ישראל וכו' לא נמצא בגמרא דשם אי' לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב וכו' וכמ"ש ברש"י שאם לא ידעינן מי שנפל עליה אם ישראל או עכו"ם הוא ורבינו כתב כשידעינן שנפל על העכו"ם ועל ישראל וכנראה כבר נכלל זה במ"ש רבינו לעיל הט"ז ואחרי זה. והבדל דלעיל בעושה במעשה אחת בשביל פ"נ ונגרע מזה דבר אחר כגון תינוק ודגים משא"כ זה דצריך לעשות בכל אחד ואחד חילול שבת בפני עצמו ונגד הרוב אפ"ה מותר ובספר מעשה רוקח ראיתי שמפרש בנפל על אחד מהן ומשום קבוע עיי"ש והלשון לא נראה כן:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה