דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה ד
אכל מעט וחזר ואכל אם יש מתחילת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת שלש ביצים הרי אלו מצטרפים לכשיעור ואם לאו אין מצטרפים לכשיעור שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחילת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפים לשיעור ואם לאו אין מצטרפים. במ"ש רבינו אם יש מן אכילה ראשונה עד אכילה אחרונה וכו' זה נגד דעת הר"ן במסכת יומא עיי"ש בסוגיא דכותבת הגסה שכתב דשיעור כדי אכילת פרס הוי כמה שהפסיק בין אכילה ראשונה להשניה ובשו"ת הרא"ם ח"ב בסי' ט"ו השיב ע"ז ומובא בס' כפות תמרים שם והביא דגם דעת התוס' במס' כריתות דף י"ב ע"ב בד"ה מתחילה וכו' שכתבו שאם הפסיק בין אכילה לאכילה כשיעור פרס אין מצטרף וכו' עיי"ש ודעת רבינו וכיו"ב רש"י במס' פסחים מ"ד ובכמה דוכתי ושאר ראשונים מתחילת אכילה עד סוף אכילה כדא"פ ולדעת הר"ן ותוס' נראה דמטעם הפסק נגעו והשיעור כדא"פ דהוי שיעור הפסק בין אכילה לאכילה ולדעתם לפ"ז באוכל בלי הפסק יותר מכדא"פ יהיה חייב וצ"ע:
ומ"ש רבינו שתה וכו' כדי שתיית רביעית וכו' עיין בהמ"מ ממה שהקשו ע"ז ממס' כריתות ובלח"מ ובהל' תרומות בפ"י ה"ג השיג הראב"ד על רבינו בזה משם ובכ"מ שם בשם מהר"י קורקס על זה לחלק בין איסורין דתליא בהנאת גרון באכילה נמשך ההנאה ביותר מבשתיה לכן מחלקינן בשיעוריהן בזה כדי אכילת פרס ובזה כשיעור רביעית אבל לענין טומאת הגויה אפי' תוחבו בגופו מבלי שיהנה גרונו כלל נטמא שתיה ואכילה שוין עיי"ש. אמנם עוד יקשה ממאי דאי' במשנה כריתות שם שתה רביעית יין ונכנס למקדש ושהה כדא"פ חייב ושם לא שייך תירוץ של מהר"י קורקס ז"ל ואף לר' אליעזר דאמר שם אם פסק בה כל שהו פטור טעמא כדאי' בגמ' דיליף משכר מידי דמשכר עיי"ש ועי' בלח"מ ובביאור להגאון מה"ר אליהו מוילנא ז"ל בסי' תרי"ב עיי"ש:
וי"ל דודאי גם רבנן ס"ל דתורה אסרה יין משום שכרות אלא דמחמרינן טפי מר' אליעזר דאפי' בשכרות מעט אסרה וחייבה התורה ור"א ס"ל דוקא משכר טובא וי"ל במידי דמשכר דאפי' בכדי אכילת פרס נשאר עוד שכרות ביין כמו בשכר בשתה בפעם אחת וכיו"ב דמחייבי אבל בהתלוי בטעם הגרון י"ל עוד כמ"ש הר"י קורקס הנ"ל ושאני ביין נסך שכתב רבינו בפי"ד מהל' מאכלות אסורות ג"כ שעורו ברביעית דשם בהנאת גרונו תליא ולא בשכרות ודעת רבינו כן שלא יהיה סתירה מגמ' לתוספתא דאיתא כדי רביעית ואחר שכתבתי ראיתי בפר"ח בסי' תרי"ב שכתב לחלק בין משכר והיכא דתליא בהנאה עיי"ש:
ועל קושית הלח"מ דהאיך שייך רביעית בתוך שיעור שתית רביעית עם ההפסק וכתב דזה דאפשר למהר הוא דוחק עיי"ש נראה כמ"ש רז"ל השותה כוסו בבת אחת ה"ז גרגרן שתים דרך ארץ והתורה אמרה השיעורין וכמ"ש בתוס' נמסרו לחכמים לפי דרכי בני אדם ששותין בנחת ואפשר שימצא בשותה מהר בהפסק מעט כדי שתית רביעית כדרך השתיה לרוב:
ומה שהקשה למה לא כתב רבינו שצריכין שיהיה ג' ביצים שוחקות עי' במרכבת המשנה דרבינו ס"ל לפסול הגויה בלבד נאמר כן עיי"ש: