דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי ירמיה לעוו
פרק ה · הלכה ד
אין מוליכין את הסולם של שובך משובך לשובך ברה"ר שמא יאמרו לתקן גגו הוא מוליכו אבל ברה"י מוליכו אע"פ שכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור כאן התירו מפני שמחת יו"ט. ועיין בראב"ד והמ"מ ובכ"מ ובלח"מ הקשה דא"כ כדאקשינן על רב חנן בר אמי שאמר מחלוקת ברה"ר דבית שמאי סברי הרואה אומר להטיח גגו הוא צריך ובית הלל סברי שובכו מוכיח עליו אבל ברה"י ד"ה מותר איני והאמר רב כל מקום שאסרו חכמים אפי' בחדרי חדרים אסור ולמה לא משני כמ"ש רבינו משום שיו"ט שאני גם שם להלן דמקשינן אלמא גבי שמחת יו"ט ב"ש לחומרא וב"ה לקולא ורמינהו וכו' עד כאן לא אמרי ב"ה הכא אלא דשובכו מוכיח עליו וכו'. והרי לרבינו לא התירו אלא משום שמחת יו"ט עיי"ש:
ונראה דהנה בסוגיא שם אבל ברה"י דברי הכל מותר איני והאמר רב וכו' וברש"י ובתוס' אע"ג דרב אמורא הקשה על ר' חנן משום דגדול בדורו הוי עיי"ש. והנה האי דלחלק בין רה"ר ורה"י דאמר ר"ח הוי לב"ש ולא לב"ה וא"כ מאי מקשינן לרב ועי' בס' שמן רוקח לאאמו"ז הגאון ז"ל שכתב דבזה דלא מצינו מחלוקת נגד ב"ש לא יחלוק רב על ב"ש עיי"ש:
וי"ל דלכאורה יש להבין למה טעמא דב"ש שלא לומר שובכו מוכיח עליו וכמ"ש ברש"י שובכו של סולם מוכיח שהוא ניכר שהוא של שובך עכ"ל. וכבר כתבתי במ"א בדבר דנוטה ביותר שעושה בהתר ולאיסור אם שייך חשד ומראית עין עיי"ש. אבל בכה"ג דאית לנו הוכחה הנראה לעינים דסולם של שובך ניכר למה נחוש למראית עין וצריכין לומר משום לא פלוג אטו סולם של עליה ואסרו אפי' היכא דלא שייך מראית עין וא"כ מכ"ש שנאמר בחדרי חדרים אסור בדבר דשייך בפרהסיא מראית עין משום לא פלוג. וא"כ ב"ש דלא סבירי ליה שובכו מוכיח על כרחך ס"ל כרב דבחדרי חדרים אסור וא"כ האיך שייך לחלק בין רה"ר ורה"י וקושית הגמ' והאמר רב וכו' והרי כנראה ב"ש ג"כ ס"ל כותיה דכנראה יותר יש להתיר בשובכו מוכיח ברה"ר מברה"י מטעם בחדרי חדרים אף דהוי ברה"י שניהם ביחד שובכו מוכיח ורה"י לא מסתבר לחלק בזה כיון דאמרינן לא פלוג וא"כ למ"ש יהיה הקושיא והאמר רב וכו' דהוי רב גם שלא כב"ה דלב"ה מתירין דשובכו מוכיח ולא אמרינן לא פלוג וע"ז י"ל דשובכו מוכיח ולא הוי בהאי סולם בשום פעם מראית עין משא"כ בהאי דרב הוי בפרהסיא בדבר הזה גופא מראית עין:
ולכאורה מהאי טעמא שכתבתי לא שייך להקשות דרב דלא כבית הלל דכמ"ש שובכו מוכיח וחדרי חדרים אסור דבשניהם לא שייך מראית עין אפ"ה אסור משום לא פלוג במל"מ ובפ"מ שכתבתי במ"א דהיכא דעקרו דאורייתא עיי"ש פלוג ולא עקרו אלא במאי דשייך הגזירה בלבד עיי"ש וא"כ מאי מקשינן והאמר רב וכו' דשאני כאן דהוי ביטול שמחת יו"ט וכמ"ש ברש"י ומשו"ה לא חשו למראית עין היכא דלא שייך וכמ"ש רבינו. ונראה לומר דעל כרחך רב בכל גונא אמר בחדרי חדרים אסור דאל"כ מאי הוסיף רב על ר' אלעזר ור' שמעון דאסרי בחדרי חדרים בברייתא והו"ל הלכה כר"א וכר"ש ועל כרחך רב מוסיף ואמר כל שאסרו וכו' אפי' מאי שאסרו ביו"ט משום מראית עין אסרו אפי' בחדרי חדרים משום לא פלוג אף דשייך שמחת יו"ט וכמ"ש במל"מ. וכנראה דעת התוס' כן במס' ב"מ עיי"ש אבל כל זה כשידעינן מהני תנאי דבברייתא אבל דבס"ד כדמקשינן דלא נדע מהתנאי ואח"ז כדאמרינן מתנאי מתרצין תנאי הוא ומאי ומקשינן ממה נפשך בס"ד בלא ידעו מהתנאי הרי י"ל שאני משום שמחת יו"ט ולא שייך לא פלוג וכשידעו דתנאי בזה דנראה כמ"ש דרב בכ"מ אמר הרי תנאי הוי מתרצין על הקושית דהאמר רב וכו' וע"כ על ב"ה לא יקשה די"ל באמת שובכו מוכיח שאני דמשום שמחת יו"ט לא אמרינן לא פלוג בגזירה דמראית עין משא"כ ב"ש דלא ס"ל שובכו וכו' מקשינן שפיר והאמר רב וכו' וא"כ מיושבים קושית הלח"מ הנ"ל על רבינו דלמה לא משני משום שמחת יו"ט שאני דזה באמת מאי דאמרינן שובכו מוכיח עליו וגם להלן דאמרינן בשמחת יו"ט לקולא דשאני משום דשובכו מוכיח דלמ"ש משום שובכו מוכיח לא שייך מראית עין כלל אלא משום לא פלוג ובכה"ג דעקרו הדאורייתא עשו לא פלוג וא"כ לא שייך שמחת יו"ט לקולא אלא משום שמחת יו"ט לא רצו לעקור בדבר דלא שייך הגזירה ואיסורא כלל משום לא פלוג ולא נדע עוד לעקור איסורא ממש היכא דשייכא משום שמחת יו"ט בכה"ג דלקולא לא נדע מסולם לב"ה ואתי שפיר:
אמנם לא"ד בסוגיא דגם לב"ה לא ס"ל שובכו וכו' וא"כ יקשה מ"ש רה"ר מרה"י ולדעת המאירי שמפרש שובכו מוכיח עליו השובך שעומד לפניו עיי"ש וי"ל דזה לא הוי הוכחה ממש אלא כנוטה ביותר לומר שעשה בהתר יותר מלאיסור אם שייך בכה"ג מראית עין ועיין בטו"ז בסי' רמ"ד וכיו"ב שכתבתי במקום אחר בזה דעתם ז"ל:
ובמ"ש בנוטה יותר מלהתר ומלאיסור אם שייך מראית עין במס' ביצה ל"ה ע"ב ובתוס' שם בד"ה מי שנשרו כליו בדרך כתבו ולא כמו שפי' רש"י במס' שבת ס"ה ע"א שריה אלא פי' לשון נשירה מלשון פירות הנושרין עיי"ש. ובמס' שבת ס"ד ע"ב א"ר יהודה אמר רב כל מקום שאסרו וכו' אפי' בחדרי וכו' תנן ולא בזוג אע"פ שפקוק ותניא אידך פוקק לו זוג בצוארה ומטייל עמה בחצר תנאי היא דתניא שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם ר' אלעזר ור' שמעון אוסרין וברש"י שוטחן בחמה מי שנשרו כליו בדרך במי גשמים עכ"ל ובתוס' בד"ה אמר רב כתבו בשם י"מ דאין הלכה כרב מהאי דאי' במס' חולין אין שוחטין לגומא ובחצר מותר וכתבו דאי' ראיה דבחצר אומר לנקר חצירו ולא שייך מראית עין ברואה אבל בעלמא שאם יראה יחשדו אפי' בחדרי חדרים אסור עיי"ש ובשלטי גבורים בפ' חבית מובא במג"א בסי' ש"א ס"ק נ"ו [הקשה] דבסי' ש"ה פסק דמטיילת בזוג בחצר ובסי' ש"א שם במי שנשרו אסור בכ"ג עיי"ש:
וי"ל כמ"ש במקום אחר דבמס' ע"ז סוף פ"ק דאיתא אריסא דמרחץ לא עבידי אינשי נראה כמ"ש דחשש מראית עין לא שייך אלא בדבר שאין מהדרך לעשותו באופן ההתר וכתבתי שכן נראה בכמה דוכתי ולא כן להלכה עי' בטו"ז בסי' רמ"ד הנ"ל וא"כ למ"ש נפק"מ בשריה במים במי גשמים ולכאורה לא שייך חשד שיאמרו הכל כי בדרך הלך וגשמים נפלו עליו ולא יחשדו שכיבס אותם וא"כ נראה דאפי' בכה"ג לר"א ור"ש אסור דאפי' בחדרי חדרים אסור במראית עין ואפי' בכה"ג ועי' בר"ן ביצה בסוגיא דסולם מ"ש לחלק בענין חדרי חדרים וליישב הסתירה נגד רב מסוגית הגמ' עיי"ש: