אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי ירמיה לעוו

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהיה עוסק וכו' גומר ואח"כ קורא עיי"ש, ואם היה מתיירא שמא יעבור זמן קריאה ופסק וקרא הרי זה משובח. ועיין בכ"מ ולח"מ וטו"ז ומג"א בסימן ע' בזה:
והנה יש להעיר דהנה עיין בשו"ע או"ח סי' רל"ה סעיף ב' אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית ועיין בסימן פ"ט בתפילה של שחרית בזה:
והנה במשנה שבת דף י' איתא לא ישב וכו' סמוך למנחה וכו' הנה נאמר קודם תפילה ולא קודם ק"ש וברמב"ם פ"ו מהל' תפילה כתב ג"כ מסמוך לתפילה ומסמוך לק"ש לא כתב אף דנכלל בלשונו לעיל וכן כאן אבל לא נדע מזה שצריך להרחיק סמוך שהוא כמ"ש ז"ל חצי שעה. ולכאורה במשנה נקטו תפילה ומכ"ש ק"ש דאורייתא ומדאיתא ואם התחילו אין מפסיקין ומפסיקין לק"ש וכו' אבל מהאי בלתי מוכח דמפרשינן בת"ת וכמ"ש ז"ל דמת"ת לק"ש יותר להפסיק משום דק"ש גם כן ד"ת אבל מזה דמחלקינן במס' סוכה דף ל"ח לענין הפסקה בין דאורייתא ודרבנן ואם כן למאן דס"ל ק"ש דאורייתא נדע סמוך בתפילה לכ"ש בק"ש:
אמנם יש לעיין דהנה בטעם הפסקה אף באיכא (שעות) [שהות] ביום נראה משום דלמא אתא לאמשוכי ויבטל התפילה, וכמ"ש רבינו ואם היה מתיירא שמא יעבור וכו', והנה לכאורה בלא"ה בהגיע זמן התפילה וק"ש מטעם זריזות ושיהוי מצוה לא משהינן ועיין בפנ"י שהקשה דמה"ט דשיהוי מצוה וכו' נהי' מחויב להתפלל במנחה גדולה מיד ומאי מקשינן אילימא סמוך למנחה גדולה הא איכא שעות ביום טובא וכו', ותירץ דעיקר זמנו מהמובחר בזמן מנחה קטנה ועיין במג"א סי' רל"ג ס"ק ב' שכ"כ עיי"ש, וא"כ עכ"פ נאמר בהגיע זמן מנחה קטנה יהיה מחויב להתפלל מיד ואם נאמר דבתפילה דרבנן לא החמירו משום זריזות ושיהוי מצוה וכו' להפסיק משום זה אבל בק"ש דאורייתא י"ל לפ"ז צריך לפסוק משום זריזין וכו' דבפ"ק דפסחים ילפינן מקרא ועיין פסחים ס"ח מאברים ופדרים בשבת ונראה דהוי דאורייתא וא"כ ההפסק משום ק"ש יהיה לכאורה מדינא ולא משום סייג:
ולכאורה נגד דברינו זה במסכת ברכות דף ד' ע"ב דאיתא מפורש חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יבוא אדם מן השדה ואומר אלך וכו' ואוכל קמעה אישן קמעה וכו', וא"כ נראה דמשו"ה יקרא בתחילת זמנו משום סייג שלא יעבור בכולהו ולא משום זריזות. והנה י"ל דסוגיא שם קאי למאן דס"ל ק"ש דרבנן וכן בצל"ח שם עיי"ש אף לדעת הרבינו יונה בלא למד ק"ש דאורייתא הרי שם איתא אם רגיל לשנות שונה וכו' דהוי מיותר אבל למשמע מיניה בלמד מקודם דאז ק"ש דרבנן וא"כ אם נאמר במצוה מדרבנן לא שייך זריזות וכו' לא יקשה משם, והנה מצינו זריזות וכו' בבדיקת חמץ דהוי מדרבנן ע"ז י"ל כמ"ש הר"ן בלא ביטל הוי הבדיקה דאורייתא והבדיקה קודם הביטול וכן כתבו בשריפה מה"ט שיהיה קודם הביטול לקיים מ"ע דאורייתא אבל צ"ע להחליט בזה ולומר דמדרבנן לא שייך זריזין וכו':
ועיין בסימן תרנ"ב סעיף א' בנטילת לולב דאיתא ומ"מ זריזין מקדימין למצוה וכו' ובהל' מגילה תרכ"ג סעיף א' לא נאמר כן רק זמנה כל הלילה וכו' ובהל' חנוכה סימן תרע"ב שם עיקר זמנו אז בסוף שקיעת החמה ועיין במג"א סי' כ"ה ס"ק ב' דנראה אפילו בזמן מועט שייך זריזין ועיין יבמות מ"ה מלין אותו מיד משום שיהוי מצוה וכו' עיי"ש:
ועיין בתוספות סוכה ל"ח ע"א בד"ה מאי שהקשו בקדוש היום דהוי דאורייתא ואיתא בערבי פסחים דף ק' ע"א דאין מפסיקין ותירצו דיוכל לקדש ביום וגם לא שייך שכחה משום דעוסק בסעודת שבת עיי"ש, ולמ"ש עכ"פ זריזין מקדימין וכו' שייך עכ"פ ועיין בסימן רע"א סעיף א' ובמג"א שם, ועיין ברשב"א במסכת שבת כ"א ע"ב מצותה משתשקע שכתב משום זריזין וכו' הרי נראה דעתו אפילו בדרבנן אמרינן כן ויקשה בכל מה שכתבתי:
והנה מצינו חביבה מצוה בשעתה גם בדרבנן במסכת פסחים דף ק"ה ע"ב ועי' מל"מ הל' מגילה פ"א הי"א ע"א ור"ה ל"ב ע"ב, והנה במקום אחר כתבתי דזריזין וכו' וחביבה מצוה בשעתה לאו אחת היא ועיין במג"א סימן כ"ה דחביבה וכו' בשהתחיל כבר במצוה לגמרה בלא הפסק וזריזין וכו' להתחילה ובפסחים ק' הנ"ל שם באפוקי יומא דחל עליו בעיקר זמנה הוי כבתוך המצוה ובארתי דברי ביותר בזה במקו"א עיי"ש, ומ"מ עכ"פ מטעם זריזין וכו' יקשה כנ"ל וביותר לרבינו דס"ל ק"ש דאורייתא ואפ"ה כתב דאין מפסיקין וכו' ועיין מ"ש בזה בפ"א מהל' מילה ה"ח עיי"ש:
והנראה בזה לומר דהנה מצותו כל היום אלא שזריזין וכו' וע"כ נראה דהוי ממצות זריזין אשר לא חייבה התורה רק מי שהוא זריז, נשכר שעשה מעשה המצוה ביותר כרצון התורה וכן נראה מלשון רש"י זריזותיה דאברהם וכו' עיי"ש והנה לקיים זריזות כבר כתב רבינו דמצותה בלילה אחרי יציאת הכוכבים וביום וכו' אלא מדבר במי שאינם מזריזים אינן מחוייבים לפסוק משום שמא ימשך ויבטל מצותו רק מי שמפסיק בשביל זה משובח אף דבלא"ה הוי זריז ונשכר מ"מ אף שאינו מזריזין ומפסיק מה"ט ג"כ משובח כגון בהתחיל באיסור וא"כ נראה משום זריזות אין מחייבין אותו להפסיק רק דלא הוי זריז אבל משום שמא יבטל המצוה יש מקום לומר שמחויב לפסוק ובזה מחלקינן במסכת סוכה בין דאורייתא ודרבנן בנטילת לולב דאורייתא לתפילה דרבנן:
ולמ"ש דאפי' במצוה דרבנן שייך זריזין מקדימין וכו' יש לפרש הסוגיא במס' שבת שם דמקשינן אלא סמוך למנחה קטנה אם התחילו אין מפסיקין נימא תיהוי תיובתא דריב"ל דאמר ריב"ל כיון שהגיע זמן תפילת המנחה אסור לאדם שיטעם כלום קודם שיתפלל תפילת המנחה, ועיין בתוס' שם בד"ה לימא משמע ליה דאפי' התחיל מפסיק מדאמר אסור לטעום עכ"ל, ולמ"ש י"ל דלכאורה אם נאמר הטעם הפסקה שמא ישכח התפילה וזה לא שייך בטעימה, אבל אם ההפסק מטעם זריזות וזה בהתחיל בהיתר דאז דנין משום זריזות ג"כ דהוי מזריזין ובהיתר התחיל וזה שייך גם בטעימה דמשום זריזות לא יקדים דבר קודם מעשה המצוה וא"כ דייקי מדס"ל אסור לטעום ועל כרחך משום זריזות ס"ל כן ולא משום חשש שכחה וא"כ ג"כ יפסיק מה"ט:
והנה י"ל ג"כ דאם מטעם שמא ישכח במצוה דאורייתא לא שכיח שכחה ועיין באו"ח בסי' ק"ח ובמג"א שם וביו"ד סי' רל"ב אם שכחה הוי אונס עיי"ש, ובלא שכיח לא שייך גזירה וכן דעת הרמב"ם בהל' תפילה מובא בשו"ע או"ח סי' פ"ט דמרחץ ובורסקי לא נאמר בשחרית משום דאין שכיח אז עיי"ש, וא"כ לפ"ז לא נדע האי דלא ישב סמוך הנאמר אי בתפילה דרבנן או בק"ש דאורייתא דבדרבנן שייך יותר שכחה מבדאורייתא אבל מטעם זריזות בדאורייתא יותר מדרבנן:
והנה דעת הר"ן בהתחיל בהיתר אינו מפסיק בדאורייתא עיי"ש ולא נראה כן דעת התוס' במס' סוכה דף ל"ח עיי"ש ולמ"ש בהתחיל בהיתר לדון מטעם זריזות א"כ בדאורייתא ודאי שייך להפסיק ואפי' בדרבנן, ועי' בתוס' במס' שבת בד"ה ואם התחילו וכו' שהוכיחו דאפי' התחילו באיסור אין מפסיקין לתפילה מדלא משני במס' סוכה דף ל"ח דמיירי בהתחיל באיסור עיי"ש, ולכאורה י"ל בהתחיל באיסור הרי נראה ששכח כבר ועיין ברש"י סוכה שכתב אם שכח וכו' עכ"ל וא"כ הרי שכח הזריזות וא"כ כיון שאינו מזריזין דהוי מצוה בפ"ע חובת הזריזין שאינו מהם ורק לדון משום שמא ישכח גוף המצוה, וי"ל משו"ה כתב רש"י ששכח וא"כ י"ל דשייך ג"כ זריזות רק ששכח אבל י"ל דמיירי בלא שכח וא"כ בלתי מוכח דאין מפסיקין דלא מצי לשנוי בהתחיל בהתר דאז ודאי צריך להפסיק משום זריזות דלמ"ש התחיל בהתר גרע מטעם זריזות רק מטעם שכחה שייך לחלק בזה להיפוך:
ועי' מ"ש בדעת רבינו דמיירי בהתחיל בהתר עיי"ש ולמ"ש בהתר שייך זריזות ויש להפסיק מה"ט, ועי' בה"ז שכתב מטעם לקרות עם הנץ החמה יעלה וכו' וכמ"ש בפי' המשנה לקיים דברי הזריזין עיי"ש, ובהלכה זאת אינו מדבר בהזריז:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קריאת שמע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה