אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי ירמיה לעוו

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

מי שהיה עוסק במלאכה מפסיק עד שיקרא פרשה ראשונה כולה וכן האומנין בטילין ממלאכתן בפרשה ראשונה כדי שלא תהיה קריאתו עראי והשאר קורא הוא כדרכו ועוסק במלאכתו אפי' היה עומד בראש האילן או בראש הכותל קורא במקומו ומברך לפניה ולאחריה. ועי' בלח"מ שעמד ע"ז למה יברך ברכות ק"ש ומאי שנא שאין מברכין (לפניהם בבהמ"ז) [ברכת המוציא] עיי"ש והנה לדעת הירושלמי בפ' כיצד מברכין דברכת המצות דאורייתא וא"כ תליא אם הוי דאורייתא דבדעת הרשב"א ור"ן במסכת סוכה מ"ב דברכות ק"ש לאו על ק"ש נתקנו וא"כ הוי מדרבנן, ועיין לעיל פ"א ה"ח שאין הכרע בדעת רבינו בזה, אבל קורא במקומו ומברך לפניה וכו' שנראה בשעת שעוסק במלאכתו מברך, וזה נגד הירושלמי שם דאיתא אומר ר' מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך דלכן מה אנן אמרין יעשה ויברך ועיין ברמב"ן במלחמות שכתב דאפי' שומע מהמברך עיי"ש, וראיתי בפר"ח שכתב ראיה לרבינו דמברך לפני' וכו' מירושלמי ולא ידעתי כונתו גם מה שמחלק בין ברכת דאורייתא ודרבנן צ"ע ונראה כמו דמצינו לחלק בבהמ"ז דאיתא ברכות נ"א ע"ב יושב ומברך ולא בשאר ברכות כמ"ש בתוספות שם בד"ה והלכתא דבהמ"ז דאורייתא החמירו להיות יושב ומברך ולא כן בשאר ברכות עכ"ל וא"כ ע"כ לדעת רבינו ברכות ק"ש מדרבנן ולא הוי כברכת המצות או דלא ס"ל לחלק בין ברכות ולומר דהוי דאורייתא, אבל יקשה למה לא יברכו הטוב ומטיב במלאכתן דהוי מדרבנן ולדעת הפר"ח בדרבנן מברך בעוסק במלאכתו גם דעת הרמב"ן דאין מנין הברכות שאחר המזון מהתורה עיין בפ"ב ה"א בכ"מ עיי"ש ובאכלו רק כזית הוי ג"כ רק מדרבנן ולא מצינו לחלק בכל זה, וצ"ל כיון דיש ברה"ז דאורייתא וברוב פעמים אוכלים כדי שביעה לא חילקו בזה וכמו"כ במנין ברכות הב' שנקבעו מנביאים ראשונים כדאיתא בגמרא יהושע תיקן ברכת (הזן) [הארץ] וכו' וצ"ע בכל זה וי"ל כמ"ש בק"ש שאין לו שיעור והכל מדאורייתא כמ"ש בשם המבי"ט כמו כן בברכת המזון רק הטוב ומטיב שלא נתקן משום בהמ"ז רק קבעו שם לכן הוי ברכה מדרבנן בלבד, ועיין בסימן קצ"א ובט"ז שם:
והנראה דלא אמרינן דפועלים יהיו פטורים ממצות דרבנן כמו הלל וכיו"ב רק פטרו בקיים הדאורייתא מהוספה מדרבנן בהדאורייתא כמו בבהמ"ז בהטוב והמטיב וברכה שלפניה כיון דיש שלאחריה אבל בברכת ק"ש דלפטור אותם לגמרי לא נאמר ולחלק בין לפניה ולאחריה לא נאמר בגמ' וכיון דברכות אין מעכבות ואינן על ק"ש כל ברכה היא בפ"ע ולא הוי הוספה לאחרות וא"כ כמ"ש לבטל מכולה אף הדרבנן לא אמרו בפועלים ובזה נראה ליישב קושיות הלח"מ הנ"ל גם ברכה רביעית מבהמ"ז פטרו לגמרי ועדיף מלאומרה במלאכה אבל ברכות ק"ש שלא רצו לעקור לגמרי התירו בעוסקם במלאכה כמו בק"ש בפרשה שניה:
והנה דעת רבינו מדלא נאמר שאין אומרים הברכות ומסברה לחלק כמ"ש דהוי לעקור כל המצוה שלא מצינו כיו"ב וגם מדאיתא בפרשה ראשונה בטילין ובזה לא נאמר בטילין לכן אמר מזה דקורא הברכות ואין מבטלין המלאכה ובירושלמי לא אמרו שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך זה בשאפשר בלי ביטול כל הברכה כמו בהוספה כמ"ש דבשביל שיעשה דרך עראי לא הוסיפו אבל גם שלא לבטל כולה אף בדרך עראי יעשה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קריאת שמע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה