דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות קידוש החודש· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה ח
אין מחשבין וקובעין חדשים אלא בא"י שנא' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ואם היה אדם גדול בחכמה ונסמך בא"י ויצא לחו"ל ולא הניח בא"י כמותו הרי זה מחשב וקובע חדשים ומעבר שנים בחו"ל ואם נודע לו שנעשה בא"י אדם גדול כמותו ואין צריך לומר גדול ממנו הרי זה אסור לקבוע ולעבר בחו"ל ואם עבר וקבע ועיבר לא עשה כלום. עי' במפרש שעמד ע"ז דהלא כי מציון תצא תורה קאי על כל המצות ועי' מ"ש ע"ז ועיין בצל"ח במס' ברכות דף ס"ג ע"ב שתירצו לא נוח לו ועי' מ"ש בזה ועי' בס' שערי תורה ח"ב לאאמ"ו הגאון ז"ל כלל ט' פ"ב עיי"ש. וברש"י במס' ברכות שם בד"ה מעבר שנים וכו' ותנן מעברין את השנים אלא ביהודא דכתיב לשכנו תדרשו כל דרשות שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום בפ"ק דסנהדרין י"א עכ"ל. והקשו עליו למה עזב הנאמר בגמ' שם וכל כך למה משום שנאמר כי מציון תצא תורה וכו', ועי' בתוס' סנהדרין י"א ע"ב בד"ה אין שהקשו דשם מייתי מלשכנו ובמס' ברכות ס"ג מכי מציון תצא תורה עיי"ש:
והנה כאשר נתבונן במעשה הנאמר במס' ברכות הנ"ל ובירושלמי במס' סנהדרין פ"א מ"ב ובמס' נדרים פ"ו מ"ח אשר רעשו ורגזו לאיש אשר מקדם כדאיתא בירושלמי שלחו לו לקדושת חנניה ואח"ז הקילו בכבודו עד שהקשו וכל כך למה וכו'. נראה מזה כמה היה דבר זה גדול וחמור מאוד. ועי' בסה"מ עשה קנ"ג שכתב ודע שהחשבון זה וכו' אי אפשר לעשותו אלא בא"י בלבד וכו' ובכאן שורש גדול משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה וזה שהיותינו היום בחו"ל וכו' לא מפני חשבונינו וכו' אבל מפני שהבי"ד הגדול שבא"י כבר קבעהו וכו' עיי"ש וברמב"ן ובמג"א שם:
הנה עיבור שנים שמצד חמור מאוד ונוגע ויסוד להרבה מצות ומועדי ה' אשר ל"ת ועשה ואיסורי כרת חמץ בפסח ואכילה ביו"כ תלוי בזה וכיו"ב כדאיתא בירושלמי סנהדרין פ"א מ"ב ובמס' נדרים פ"ו ה"ח ר' הושיעה כד הוה מקבל סהדייא בעין טוב הוו אמר להון הוו יודעין כמה עדות יצא מפיכם כמה שכר בתים יצא מפיכם א"ר [אבינא] וכו' אפי' דיני נפשות וכו' עיי"ש. הנה דבר גדול כזה שיסודי התורה ומזון ומחית האדם הכל צרכי הנפש והגוף תליא בהם כנאמר יהיה ביד ראשי הבי"ד הגדול שבא"י המה ראשי מקבלי תורה שבע"פ ואשר בידם המשרה ועלינו לשמוע אפי' על שמאל ימין ולמען הכל יהיו נגררין אחריהם ויהיה לתל שהכל אליו פונים. ולהשמר שלא ירבה כיתות מחכמת התורה שיסוד וסובב הכל העובר יהיה בידם ועי"ז ידם בכל להשמר דרכי התורה שבכתב וביותר שבע"פ ואחדות האומה שיהיה הכל בתר רישא גריר זולתו שיהיה אדם שלא הניח כמותו בא"י ונסמך בא"י כמ"ש רבינו שם ועדות ע"ז הכותים והקראים שפקרו פקרו בעיבור ואולי הצדוקין ג"כ כי עי"ז אחזו יד שלא יהיה תחת הבי"ד וראשי התורה וכמה נאה הסמיכה למקרא כי מציון תצא תורה הנאמר בישעיה ב' בפ' והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' וכו' המדבר באחדות כל העמים לשום את ירושלים לראש לכל פינות ומה שהוא יעוד לע"ל על האומות יהיה עתה כי לא יאבד שולטן מירושלים ומאלופי ראשי הבי"ד וכל זמן שהעיבור היה ביד ראשי צדיקי הדור לא היה ביד הרשעים לפרוץ כ"כ לכן אף כי מלשכנו תדרשו נלמד שיהיה מירושלים ולא מקרא כי מציון וכו' שנאמר על כל המצות אלא בסוגיא דמקשינן וכל כך למה וכו' למה הקילו בו יותר מזקן ממרא ומשום שנאמר כי מציון תצא וכו' וכמ"ש עבור שכל קיום הדת ואחדות האומה תליא בזה לכן רעשו מה שלא יעשו ככה בשאר דברים ורבינו נקיט מקרא כי מציון אף שקאי על כל המצות מ"מ נכלל בו שלא נהיה מעברין בחו"ל יותר משאר מצות וכמ"ש ומשו"ה אפי' בדיעבד אין מעובר ועי' בצל"ח הנ"ל ובש"ת לאאמ"ו הגאון ז"ל הנ"ל אם שאין מעברין בחו"ל הוי מדאורייתא לכו"ע עיי"ש: