אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי ירמיה לעוו

פרק ג · הלכה א

פרק ג

כסות שחייב אדם לעשות בה ציצית מן התורה היא כסות שיש לה ארבע כנפות או יותר על ארבע ותהיה מדתה שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן המהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו ולילך עמו וכו'. ועי' בכ"מ. והנה רבינו לא הביא וגדול יוצא בה עראי ועיין בראב"ד שנראה שדעת רבינו לפרש וגדול וכו' דאיתא בגמרא הוי שיעור לגודל הקטן עיי"ש אבל א"כ למה לא יהיה די בזה לומר וגדול יוצא בו עראי ונראה מזה דהנה כדאיתא בגמ' דכלאים אף דכתיב לא תלבש אפ"ה אין עראי בכלאים ונראה כדאיתא במסכת יבמות דף ד' ע"ב ואי כתב רחמנא לא תלבש הו"א דוקא לבישה וכו' אבל העלאה לא כתב רחמנא לא יעלה עליך עיי"ש ובציצית כתיב כסותך צריך כשיעור לכסות ראשו ורובו אף דלכאורה התורה בלגדולים נאמרה נשער בשל גדול ונראה מדכתיב אשר תכסה בו וילפינן מזה במסכת זבחים דף י"ח ע"ב מאשר תכסה בעלת חמש וכסות סומא עיי"ש דנראה דבלשון אשר תכסה כל דהוי כסוי לגדול ולעראי שבגדול אין שיעור רק כיון דכתיב כסותך ילפינן דצריך תורת כסות לקטן עכ"פ אבל לאיזה קטן וכמ"ש הראב"ד ונתנו שיעור לקטן אשר לבושו עראי לגדול ורבינו נתן השיעור המהלך בדרך וכו' ועם כל זה יקשה למה עזב רבינו שיעור דגמ' ונ"ל כיון שאינו גבול ידוע אבל למה כתב השיעור המהלך לבדו וכו' ובטור כתב בן ט' עי' בסימן ט"ז ובטו"ז ובמג"א ובב"ח שם בזה ובב"י שהאריכו בזה והגאון מהר"א מווילנא ז"ל כתב שהיה לרבינו גירסא אחרת בגמ' עיי"ש אבל לראב"ד נראה שהיה גורס כמו שלפנינו ומסכים לדבריו:
ובבאורי סמ"ג למהר"א שטיין ז"ל כתב שהקטן מתכסה בה וכו' וגדול יוצא בה עראי כלומר אע"ג דגדול יוצא רק לעראי כיון שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו די עיי"ש ובזה עולה יפה דעת רבינו דהכל תלוי בקטן ולא צריך להביא העראי בגדול ועיין מ"ש בה"ד להלן עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה