אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי ירמיה לעוו

פרק ב · הלכה ו

הלכה ב

חצר שמוכרין בה תכלת והיו מוחזקין בכשרות לוקחין ממנה סתם וא"צ בדיקה והרי היא בחזקתה עד שתחשד וכו'. עיין בריטב"א ע"ז ל"ט שפי' בשם הרמ"ה שמדבר בפונדק שמביאין מהעולם תכלת למכור שמעמידין בחזקתה דאלו בחצר דעלמא אם עדיין יושבין הראשונים עליה פשיטא ואם דרים אחרים אמאי בחזקתה וכי חצר גורמת עיי"ש:
וגם זה צריך פירוש כיון דתכלת אינה ניקנת אלא מהמומחה למה נסמוך מה שמביאין מהעולם ואם הנודעים בכשרות יקשה כמו כן בפשיטא ואם אחרים הם למה נסמוך עליהם:
וי"ל עם מ"ש בתוספות מנחות מ"ב ע"ב בד"ה ואין נקחין אלא מן המומחה שיש ריעותא שמא הוא צבעם ואינו בקי. אבל אם נמצאו בשוק רוב המצויין אצל תכלת מומחין ולכך מכשירין המוצא חוטי תכלת במסכת עירובין צ"ו וכה"ג בשחיטה חולין י"ב עכ"ל וכמו כן בזה שאינו בריעותא הוי כמוצא תכלת ובחזקתה עד שתלד ריעותא וזה עד שתחשד וכו':

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה