דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה י
אחד חוטי לבן ואחד חוטי תכלת אם רצה לעשות שזורין עושה אפי' היה החוט כפול משמונה חוטין ושזר עד שנעשה פתיל אחד אינו נחשב אלא כחוט אחד. ועי' בראב"ד ובכ"מ ולדעת רבינו וכמ"ש במרכבת המשנה התירא אתי לאשמועינן בספרי שלא הוזכר שם ממשכן שלא נאמר דהוי בל תוסיף במנין החוטין עיי"ש. והנה מזה נראה ג"כ לרבינו דאין להוסיף על מנין כמו דאיתא במסכת סנהדרין אפי' מהתורה דבספרי מקרא קא דרש ואם אין מנין חוטי כלל מהתורה ובבעל העיטור דמפרש אין שיעור למעלה כמה שירצה למה צריך קרא לאשמועינן ומ"ש אפי' וכו' כפול שמונה מדאי' ביומא ע"א ע"ב משזר שמונה עיי"ש. ונראה המנהג להדר אחר כפול שמונה ולא מצאתי מקור לזה אולי בחרו לדעת הסוברים דשזור למצוה להיות היותר הגדול כפול שמונה:
ועי' במרכבת המשנה שמקיים מ"ש המגדל עוז שדעת רבינו אפי' נוקמי כר' שמעון יחידאה הוא בזה עיי"ש. אמנם לשון הספרי אין לי אלא תכלת לבן מנין אמרה התורה מין תכלת מין לבן מה תכלת טווי ושזור אף לבן עיי"ש נראה דאם משום בל תוסיף דליכא למה ס"ד לחלק בין תכלת ללבן ובר"ן ספ"ק דביצה הוכיח דבעי שזורין דאל"כ כלאים בציצית למה הוצרכה התורה להתיר דליכא כלאים באינן שזורין עיי"ש:
אמנם עי' בדעת הרמב"ם בכלאים בהל' כלאים פ"ז ה"ב ובראב"ד שם ובכ"מ שם ובב"י בסי' ש' כתב דעתם שם יש ליישב עיי"ש ועיין בישועות יעקב סי' י"א ס"ק ב' שכתב דכיון דהתורה התירה שזור דפתיל משמע כן ע"כ אפי' בכלאים מותר עיי"ש ועי' בתוס' יבמות דף ד' ע"ב בד"ה ואמר עיי"ש ותוס' מנחות דף ל"ט ע"א בד"ה קשר עיי"ש: