דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה ו
כיצד עושין את הציצית וכו' ומרחיק ממנה לא יותר על שלש אצבעות למעלה ולא פחות גודל וכו'. ובסמ"ג הל' ציצית סי' כ"ו מובא בב"י בסי' י"א מפני שאין נקרא כנף למעלה מג' ולא יניחנו למטה מגודל משום שנאמר על הכנף ואם היה בקרן ממש א"כ הוי תחת הכנף עיי"ש ובב"י עוד מ"ש שם:
ונמצא שמנה חוטין משולשים וכו'. עי' במעשה רוקח בשם רמ"ע מפאנו ז"ל כאלו נכתב משולשלים:
ויהיו אחד משמונה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. ועי' בראב"ד ובכ"מ ע"ז ובתוס' מנחות ל"ח ע"א דבפ' התכלת כתבו דסברה הוא כיון דלבן תרי בעי ה"ה תכלת ועוד במס' יומא ע"ב דרשינן וקיצץ פתילים פתיל שנים עיי"ש. ורבינו שפי' פתיל חדא מפרש במס' יומא דף ע"ב ע"א כמ"ש ברש"י שם בד"ה וקצץ פתילים. פתילים משמע תרין וכשקוצץ כל אחד לשנים הוה להו ארבע עכ"ל. וא"כ נראה גם מרש"י דפתיל משמע חדא ועיין בתוספות מנחות דף מ"א ע"ב בד"ה ב"ש שכתבו ג"כ לפרש לב"ה שאומר שלשה האי דמסכת יומא שאני עיי"ש ובספר ברכת הזבח עיי"ש גם הביאו שם הספרי שנים של לבן ואחד של תכלת עיי"ש. ועיין בספר מרכבת המשנה: