אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה ד

הלכה א

והתכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת כיצד הרי שאין לו תכלת עושה לבן לבדו וכן אם עשה לבן ותכלת ונפסק הלבן ונתמעט עד הכנף ונשאר התכלת לבדו כשר. מחלוקת רבי ורבנן במסכת מנחות דף ל"ח ורבנן ור' יוסי הגלילי משום ר' יוחנן בן נורי דאמר אין לו תכלת מטיל לבן ופסקו ז"ל כרבנן זולתי הבעה"מ במס' שבת בפ"ב וכתב דדעת בה"ג כן וטעמו מדאי' לא תיתוב וכו' עד דמפרשת לי התכלת אינה מעכבת וכו' נראה דהוי להלכה כן עיי"ש ובמלחמות שם ע"ז והנה כדאיתא בגמרא פליגי אם וראיתם אותו קאי על תכלת ולבן ביחד או על כל אחד בפ"ע. והנה למ"ש לעיל כ"ח ארבע ציצית מעכבות זו את זו ר' ישמעאל אומר ארבעתן ד' מצות. ושם לא מפורש במאי פליגי ולמה נאמר דמעכבו ולמה לא ועיין בפי' משניות לרמב"ם על כיו"ב בפ"ג דמסכת מנחות במשנה שתי שעירי יו"כ וכו' ועל כלל וכלל מאלו הודאות הוא אומר מעכבות זו את זו וכולן סמכו אותו לרמזים שיש בפסוקים שהן ראיה על שיהיו מעכבות אבל הענין קבלה עכ"ל. ולדעתי דלא שייך מחלוקת בהלמ"מ עי' בכו"פ וכיו"ב שכתבו דהלמ"מ סתם נמסרו ופליגי על מאי קאי ועי' ברמב"ן בסה"מ שורש א' בענין גז"ש עיי"ש וא"כ נראה דהלמ"מ היה מעכבות בציצית וי"ל דכולה בארבע ציצית ובתכלת ולבן ג"כ ור' ישמעאל דס"ל ארבעתן ד' מצות על כרחך צ"ל דהלמ"מ דמעכבות קאי על תכלת ולבן אבל אנן לא קיי"ל כר"י וא"כ י"ל דלא קאי רק על ארבעתן מצוה אחת:
והנה לכאורה המחלוקת אם קאי וראיתם על שניהם או על כל חדא וחדא בלתי מכרעת והיה נראה דבלא"ה בסברה פליגי. והנה לעיל כ"ח לר' ישמעאל מפורש דהוי ד' מצות אבל כאן המחלוקת אם מעכבות זה את זה אבל אם הוי מצוה אחת או ז' מצות לא מצינו שיפלגו בזו. וכמ"ש רבינו בהל' ה' אע"פ שאין מעכבין הוי מצוה אחת. ועיין בס' ישועות יעקב סי' י"א ס"ק ז' שעמד ע"ז למה מותר ללבוש בגד בחסר תכלת מ"ש מצות תכלת מלבן והביא ראיה לדעת המרדכי בשבת שאי אפשר מותר ללבוש בלי ציצית עיי"ש. אבל באמת למ"ש רבינו דהוי מצוה אחת ומשלימות המצוה למובחר בתכלת ולבן וא"כ קיים המצוה ומותר בלבישה לכתחילה כשאין לו תכלת או לבן ועדיף לקיים אחת מלא יקיים כלל דענשיתו אעשה כדאיתא במס' מנחות:
והנה בגמרא איתא אין לו תכלת מטיל לבן וכן לשון רבינו באין לו ובנפסק אמנם ביש לו שניהם י"ל דאינו יוצא במטיל אחד ולא יגרע ממ"ש בתוס' במס' סוכה דף ג' ע"א בד"ה דאמר דאם לא קיים המצוה דאורייתא עם הוספה דמדרבנן אף ידי דאורייתא אינו יוצא וכיו"ב כתבו בפסקי התוס' בפ"ק דמס' ברכות וכיון דהוי כמ"ש רבינו מצוה אחת ולא עשה בשלימותה לא יהיה יוצא כלל רק באי אפשר לקיים שניהם:
ולכאורה שם מלאו דלא תסור ומדרבנן שלא יהיה יוצא אבל מדאורייתא לחלק כן בין אפשר ולא אפשר במצוה אחת לענין יד"ח צ"ע. והנה מלהקדים וכו' ריש תכלת עיין בתוספות דלא מצינו עכוב בסדר עיי"ש ועכ"פ מדרבנן מסתבר לומר כן:
ואולי יש ליישב בזה הסתירה בדברי רבינו למ"ש בהל' י"ח ואם נפסק החוט מעיקרו אפי' חוט אחד פסולה ועי' בכ"מ כאן ולהלן. ולמ"ש נאמר דכאן מיירי באין לו כמ"ש ואין לו וגם בנפסק וכו' ג"כ ואין לו אחרת. ונקט ב' גונא אין לו שאין לו מתחילה ואין לו בסוף שנפסק ונשא שם תכלת ולבן בזה וכתב בזה שאין לו מתחילה ובה"ב בשאין לו בסוף אבל שניהם שוין לדינא ועי' בפי' לר' דוד ערמא"ה ז"ל שכתב הרי שאין לו תכלת וכו' וכן אם עשה לבן ונפסק וכו' שינה מפני שהלבן מצוי ופשוט עכ"ל כונתו לכן בלבן בלתי מצוי שאין לו נקיט ונפסק ומשו"ה אין לו עתה משא"כ בתכלת שייך אין לו מתחילה אבל להלן לדינא ביש לו בנפסק פסול:
וי"ל דכמ"ש בסברה פליגי אם מעכבות ומשום דהוי מצוה אחת ולא עשהו בשלימות אם יצא והנה פליגו מדאורייתא:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ציצית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה