אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי ירמיה לעוו

פרק ח · הלכה ד

פרק ח

כשם שאסור לצאת חוץ לתחום בשבת כך אסור לצאת ביו"ט וביוה"כ. וכשם שהמוציא מרשות לרשות בשבת חייב כך המוציא מרשות לרשות ביוה"כ חייב. אבל ביו"ט מותר להוציא מרשות לרשות לפיכך מערבין עירובי חצירות ומשתתפין במבואות ליוה"כ כשבת ומערבין ערובי תחומין ליוה"כ וליו"ט כדרך שמערבין לשבת. ברי"ף במס' ביצה י"ב בסוגיא דמתוך הביא להלכה דעירוב והוצאה ליו"כ ודרפרם בדותא והביא ראיה ממס' עירובין דף ל' ע"א בית שמאי אומרים אין מערבין לנזיר ביין וכו' א"ל בית הלל לב"ש אי אתם מודים שמערבין לגדול ביו"כ וכו' נראה מזה דעירוב ביו"כ ובב"י בסי' תרי"א [כתב] להקשות דילמא בתחומין מיירי ועי' בשאגת אריה בסי' ע' ובס' בינה לעתים הל' יו"ט לבעל כרתי ופלתי בפ"א ה"ו מ"ש בזה וכתב דהו"ל להרי"ף להוכיח מביצה שם דרק ביו"ט משום מתוך א"צ עירוב משא"כ ביו"כ וכתב דעיקר ראית הרי"ף מביצה שם אלא שהביא האי דמס' עירובין דשייך עירוב אף דלא חזי לאכול ביו"כ עיי"ש. ועיין בס' זכרון יוסף חלק או"ח סי' ז' אות כ"ג שכתב לתרץ עם מ"ש בב"י בסי' ת"ד בשם תשובת רבינו דלא שייך י"ב מילין בנהרות ובכרמלית דבמקום דשרי הוצאה וטלטול לא שייך תחומין ומזה אם לא נאמר עירוב והוצאה לא שייך עירוב תחומין ג"כ עיי"ש:
ועי' בנמוקי יוסף במס' יבמות בפי"ב דף ק"ב ע"ב בשם הרא"ה דהא דאי' שם אבל מטייל הוא באנפליא של בגד בתוך ביתו אתי למעט חצר שאינה מעורבת דקיי"ל עירוב והוצאה ליו"כ עיי"ש ובמס' יומא ע"ח ע"ב בר"ן שם בשם הרמב"ן להקשות במידי דלאו מנעל היכי נפקי משום משוי דיש עירוב והוצאה כדאי' במס' כריתות ועי' מ"ש ע"ז. הנה מלשון בביתו אין הכרע דהוי מדאורייתא וכמ"ש הר"ן ביו"כ הוי מלבוש גם בכה"ג א"כ [ליכא] למידק כלל מלשון בבית. ובס' שאגת אריה בסי' ע' הנ"ל הביא ראיה ממס' ר"ה כ"ט דאיתא ביו"כ תעבירו שופר מלמד שכל יחיד ויחיד חייב לתקוע ואמר רב הונא ועם בי"ד וכו' ומשמע שלא בזמן בי"ד משום שמא יעבירנו וש"מ דיש עירוב והוצאה ביו"כ מדאורייתא דאי מדרבנן לא שייך שמא יעברנו דא"כ לבית שמאי דלית להו מתוך אפי' בר"ה שבחול לא לתקע משום שמא יעברנו ועל כרחך דוקא בשבת גזרינן ולא ביו"ט דליכא רק בלאו ומכ"ש אם יהיה ביו"כ מדרבנן דלא שייך שמא יעברנו עיי"ש. והנה מאי שהוכיח מכ"ש דלא שייך שמא יעבירנו ביו"ט י"ל על זה למ"ש במג"א בסי' תקפ"ח ס"ק ד' בשם מהר"ם פדוואה דלא שייך לגזור משום תיקון כלי שיר דנמצא תעקר מצות עשה מהתורה עיי"ש:
ובס' בינה לעתים הנ"ל שם פ"א ה"ו כתב דד' אמות דמהלכה למשה מסיני גמירי בשבת לא הוי ביו"כ דאין למדין מהלמ"מ עיי"ש. וא"כ לפי זה בלא"ה לא שייך שמא יעבירנו ביו"כ ויקשה למה תוקעין בבי"ד דוקא. גם עיין בריטב"א במס' יומא דף ס"ו וא"ת לגבי שעיר דיו"כ מאי מלאכת הוצאה איכא וי"ל דמעביר ד' אמות ברה"ר מהוצאה גמר לה וכדפי' בפ' הזורק והא דאמרינן עירוב והוצאה לאו דוקא אלא איסור הוצאה קאמרינן ונקטינן לישנא דרבנן דתיקון ערובי חצירות עכ"ל. ונראה דעתו שלא כדעת הבינה לעתים הנ"ל וכנראה מכל הראשונים ז"ל דד' אמות בכלל הוצאה אחרי גלוי דהלמ"מ עי' בדברי רבינו וברשב"א וכיו"ב בזה. וקושית הריטב"א בלתי מובן למה לא יהיה שייך הוצאה בשעיר של יו"כ שעומד בעזרה ואפי' יהיה מבחוץ עכ"פ שייך עתי לרבות כשהוא ברה"י להתיר להוציאו בחלה. ועי' ברש"י יבמות ל"ד ע"א בד"ה אם היה דאין עירוב והוצאה ביו"כ אבל קיי"ל כרבינו והרבו ז"ל להביא ראיות לדעתו ודעת הרי"ף ועי' מ"ש לעיל בה"ד עיי"ש. ועי' בבינה לעתים פ"ב ה"ב מהל' יו"ט שכתב דתחומין ביו"ט מדרבנן עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה