אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי ירמיה לעוו

פרק ג · הלכה ז

פרק ג

דקל שחתכו וסמכו על ראש הכותל ועל הארץ מערבין אחד אם רצו וא"צ לקבעו בבנין וכן הסולם כובדו קבעו וא"צ לחברו בבנין וכו'. ובהמ"מ ולא חלק רבינו ז"ל בין סולמות שבבבל לסולמות אחרים לפי שידוע שאם הסולם קל אין לומר בו כובדו קבעו ומבואר בדבריו שאין ממעט בלא קביעה בבנין ואם נקבע בבנין כל סולם ממעט ולזה לא הוצרך רבינו לכתוב שהמצרי אינו ממעט לפי שהמצרי הנזכר בגמ' שאין לו ארבע חווקין שאינו ממעט הוא בשאינו קבוע בבנין כמו שאמרו שם משום דהוי ליה דבר הניטל בשבת ואם קבוע בבנין הרי אין נוטל וכו' עיי"ש:
ונראה לפ"ז לא ימצא סולם שאינו ניטל בשבת דאל"כ הוי לרבינו להביא דדבר שאינו ניטל בשבת ממעט ועי' בתוס' עירובין ע"ז ע"ב בד"ה אי הכי שכתב לחלק בין סולם לסולם דיש המותר לטלטל ולרבינו צריך לומר דכולמו מותרין ובריטב"א שם וכל דבר שניטל בשבת אפשר דהיינו כשמלאכתו להיתר שניטל אפי' מחמה לצל אבל י"א אפי' כשמלאכתו לאיסור כיון שיכול ליטלו לצורך גופו ולצורך מקומו ויותר נראה כלשון ראשון עכ"ל ולרבינו צ"ל כלשון הב' דיש אומרים דאל"כ הוי לאשמעינן דבכה"ג ממעט ובדברי ריטב"א יש להבין דנראה דעתו דביש בו צד לאיסור טלטול ממעט אף דמותר בצדדין אחרים ולכן כתב דיותר נוטה כפי' הראשון וצ"ע לומר כן וי"ל בכונתו דקאי על סולם דלמ"ש בתוס' דיקשה ממס' ביצה דסולם אסור לטלטלו ולכן פי' לצורך גופו ומקומו אבל דעתו דסולם מותר בכל גונא אפי' מחמה לצל אלא דלשונו לא נראה כן שכתב בתחילה כשמלאכתו להתר ואח"ז די"א אפי' כשמלאכתו לאיסור וצ"ע:
אמנם יש להבין למה לענין שיהיה ממעט היינו אומרים בשאינו ניטל ממעט וא"כ לא אזלינן בתר הדבר מצ"ע דאפי' אינו כבד ואינו נקבע בבנין אלא האיסור שבת משוי לקבוע ולהלן ע"ח ע"ב עשאו לאילן סולם תיבעי לרבי התם כל דבר שהוא משום שבות וכו' ה"מ ביה"ש אבל כולי יומא לא או דילמא אפי' רבנן פתחא הוי ואריה הוא דרבע עליה וכו' עיי"ש. ולפ"ז כמו לפתחא וכן למעט נאמר דאינו ממעט משום דלא הוי קבוע דאריה רבע עליה וי"ל דסוגיא אמרינן שניטל בשבת וא"כ אפי' לפי הבעיא אין סולם זה בכלל הספק אבל לדינא דדעת רבינו בהל' ח' באילן בצד הכותל ועשהו סולם אם רצו מערבין אחד הואיל ואיסור שבת שגרם לו שלא יעלה באילן עיי"ש משו"ה לא הביא דשאין ניטל בשבת ממעט דבכל גונא לא אזלינן אלא אם לפי כבידו או חיבורו בבנין והאיסור לא מעלה ומוריד לא להתירא ולא לאיסורא בזה ועי' עירובין ע"ז ע"א ופ"ו ע"א עיי"ש. ועי' בתוס' עירובין ע"ח ע"ב בד"ה אפי' מלא קש ותבן שכתב בהניטלין בשבת דשאין ניטלין דהא אמרינן אפי' ארנקי מבטל אינש ועי' בריטב"א ע"ט ע"א שכתב כמו כן בארנקי מבטל משום שאינו ניטל ועי' בתוס' הנ"ל דלקולא בעירוב אמרינן בשאינו ניטל מבטל עיי"ש ועי' בהל' י"ג. והנה כמ"ש הרב המגיד בה"ח רבינו פסק באילן וכו' דמערבין אחד כרב נחמן בר יצחק דתליא ברבי דס"ל אין שבות ביה"ש עיי"ש מ"מ נראה לומר דגם דאריה רבע עליה ס"ל ג"כ ועכ"פ לא אפשטא ומספק לקולא בעירוב ועי' במחצית השקל בסי' שע"ב ס"ק כ"ד שמפרש דעת המ"מ לרבינו מטעם דאריה דרבע עלה עיי"ש ועי' מ"ש לקמן בה"ח עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה