אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה כב

הלכה כ

נתן העירוב או השיתוף במגדל ונעל עליו וכו'. רבינו עובדיה מברטנורא בפי' למשנה זאת במס' עירובין ל"ד כתב דאף דאין שבות ביה"ש ב' שבותין גזרו אף ביה"ש. ועי' בשעה"מ כאן שהקשה ע"ז ממאי דאי' במס' עירובין דף ל' הנ"ל ואלו לנזיר ביין לא פליג מ"ט אפשר דאיתשל עלה אי מיתשל עלה הדרא לטבלא ולפרוש עליה ממקום אחר וכו' אלא סומכוס סבר ליה כרבנן דרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו ביה"ש ובתוס' שם הקשו מהאי טעמא לא יערב נזיר דשבות לישאל על נדרו בשבת ותירצו דלצורך שבת נשאלין והוי צורך שבת בזה לשתות יין לקידוש עיי"ש. והשתא לדעת הרע"ב דס"ל באיכא ב' שבותין גזרו אף ביה"ש אפי' כרבי נמי מצי אתיא דבתרומה איכא תרתי שבותין שבות דשאלה ושבות דהפרשה ותירוץ התוס' לעיל לצורך שבת בנזיר ביין לא שייך בתרומה למ"ש בתוס' שם בד"ה לא דמיירי באין צריך לאכלן עיי"ש. ועי' שציין מ"ש בשערי אפרים חאו"ח סי' כ"ו על קושיא אחרת ומה שתירץ לא שייך בזה. וכיו"ב ראיתו קושיא זאת בס' ישועות יעקב בסי' שפ"ו ס"ק ג' עיי"ש. ועי' בשעה"מ פ"ב מהל' יו"ט ה"ט עיי"ש:
והנה יש לעיין בשבות דשאלה בשבת דאין שואלין אלא לצורך שבת. בלבוש ביו"ד בסי' רכ"ה סעיף ג' כתב דלצורך חול למה יתירו בשבת הוי ליה ממצוא חפציך ואסור עיי"ש. ואח"ז כתב דחרמי ציבור משום שכולם נקבצים בשבת מתירין אפי' בשלא לצורך שבת עיי"ש וכמוזכר בשו"ע שם ולהאי טעמא דמצוא חפציך צ"ל דהוי כחפצי שמים בצרכי ציבור ובפרי מגדים בסי' שמ"א בפי' לטו"ז שם כתב ע"ז ולא הבנתי מה מצוא חפציך שייך בדבר שאין בו מלאכה כלל וכתב דאפשר אע"ג דאין בו דין גמור מ"מ שלא לצורך כלל החמירו דמחזי כדין ואף לדבר מצוה אסור עיי"ש. ועי' בשו"ע יו"ד בסי' רכ"ח סעיף ג' ואפי' מעומד ובקרובים ובלילה ובשבת וכו' ובש"ך ס"ק ז' ובשבת אע"ג דבכה"ג בדין אסור נדרים לאו דין הוא עכ"ל. ובמאירי במס' שבת שם לצורך מותר אפי' היה לו פנאי מע"ש ואין זה נראה כדן את הדין שהרי נעשה אף בקרובים ובלילה אפי' היה אפשר מבעוד יום ומעומד משא"כ כל אלו בדין עיי"ש:
הנה בנודר ממאכל י"ל דהוי כמתקן כמו בהפרשת תרומה שכתב רבינו בפכ"ג הי"ד דהוי משום מתקן וכמו בטבילת כלים וכיו"ב בראית מומין אף שאין עושה מעשה בהדבר אף דשם התיקון על הדבר וכאן על האדם יהיה כטבילת אדם אם לאו דמחזי כמיקר שייך ג"כ כמתקן וצ"ע ולהאי טעמא לא יקשה דהוי ב' שבותים השאלה והפרשה דהרי בלי ההפרשה לא הוי השאלה מתקן ובלי השאלה לא שייך הפרשה ותיקון בה וא"כ חדא איסורא דשבות בלבד הוי (ואם נאמר דהוי כדין מובן בלצורך שבת לא שייך שבות כלל דדין משום שמא יכתוב וזה שישכח ובכה"ג דמתירין רק לצורך שבת לא שייך שכחה כדאיתא בפ"ק דפסחים הוא עצמו מחזיר לשרפו עיי"ש. אבל נגד זה בתחומין דאמרינן ביצה י"ז ע"א דהוי כקונה קנין בשבת אף דהוי משום שבת ולא אמרינן כן אע"ג דמשום שמא יכתוב הוי בשכחה ובמו"מ דגם מטעם דבר דבר כמ"ש ברש"י בתחומין לדבר מצוה הוי חפצי שמים וצ"ע):

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה