אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי ירמיה לעוו

פרק יא · הלכה ד

הלכה ג

אין מנחשין וכו'. מי שאמר דירה זו וכו'. עי' בכ"מ ובר"ן בדרשותיו דרוש י"ב, ומ"ש בלח"מ לפרש דאתחזק ג' פעמים לדעת רבינו שכתב דסימן על לעבר עיין בסמ"ג ל"ת סי' נ"א שכ"כ עיי"ש, ולדעת רש"י שפי' על להבא מותר בסימנא, נראה כי האסור מדרכי האמורי כמ"ש במהרי"ק ור"ן הנ"ל מהם דבר שהוא בלי טעם כנ"ל, והמה מדרכם לתלות דברים זרים שאין לו המשך טבעי או שכלי שבאים מכוחות עליונות אשר לפי דעתם הזרה הממשלה בעולם ומלואה וכל זה במעשים שאין להם יחס ורמז להנעשה.
אמנם אם נראה דבר עכוב הרבה או להיפוך קדימת הנעשה וכי בא בקל ובמקרה להקדים לו אשר ברצונו לעשות וחושב כי משמים מהמשגיח העליון יתעלה יראו לו כן שלא לעשותו או לעשותו, זה הנקרא סימן וזה שכתב רש"י בבית ואשה ופסוק לי פסוקך כמ"ש בר"ן דהוי נבואה קטנה נרמז להם כמו לפעמים שחשו לחלום טוב וי"ב עי' במס' ברכות בסופו, והכל בהכונה כי מהשמים נרמז לו כן זה אינו מדרכי האמורי ולא מדעתם, וזה המראה בטחונו בהשגחה העליונה ולדעת רבינו במי שמכוין מעשיו על זה יראה כאילו לו כונה אחרת חיצונית כי על הספק אין לעשותו ע"ז, רק בעבר כבר הוא מדרכי הבטחון, ולשונו "ישמח ויאמר זה סימן טוב" מורה ע"ז כי הוא כמ"ש מדרכי הבוטחים לראות בכל דבר הנראה כי יצליחו במעשיהם לחשוב כי לא יעשו לבטלה וה' יהיה עמהם, והנראה בדבר אשר אין למצוא נטיה לעשות או שלא לעשותו בזה ג"כ סימנא מותר אף לדעת רבינו כי בזה אינו מראה כלל שיש לו דעה חיצונית רק נוטה לו יותר עבור סימנא דשייך בגופא דעובדא כנראה לענ"ד, וברב י"ל שהיה באופן הזה או בת"ח לא שייך חשדא ע"ז ויש להבין דאמרינן אלא דנחיש וכו' במס' חולין שם דיקשה וכי ס"ד דרב יעבור על לא תנחשו אבל כמ"ש לא הוי חשש איסור בכה"ג רק לאדם חשוב כמו רב חשש לאסור ע"ז הנאה ממה שבישר לו סימנא שלא יראה כניחוש וע"ז מקשינן דכה"ג לא הוי בכלל ניחוש לכו"ע כיון שאינו סומך על זה בלבד וכמ"ש בהרמב"ם הנ"ל.
ובמס' הוריות דף י"ב ע"א אין מושחתין את המלכים אלא על המעיין כדי שתמשוך מלכותם וכו' אמר אביי השתא דאמרת סימנא מלתא יהיה רגיל למיכל בריש שתא וכו', הנה בריש שתא למען בעת אכלו יזכיר בענינא דיומא סימנא מלתא גם כמו בהמשיחה על המעיין מדרכי רז"ל כדרכי התורה לסמוך הרגשת לבבו במעשה המחזקו ביתר שאת, ומאווית העם בהצלחת המלך לא בקול דברים באמרי פיהם רק במעשים אשר יעורר לבב יעשו ככה וכן בכל עניני הצלחה אשר נבקש מה' ואשר נבטח בו כי יצליח אותם בידינו נעשה במעשים המורים על בטחון ההצלחה וכמ"ש כי כל זה יעורר בטחון ואמונה בהשגחת ה' וכל העושה על דעת הזאת סימנא טבא היא ומלתא היא, וכמו שנאמר אכלו ממתקים וכו' כי קדוש היום וכו' כן כל המעשים כאלה אשר יעוררו הרגשות קדושות בערך הזה.

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה