אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי ירמיה לעוו

פרק ט · הלכה טו

הלכה יד

גוי שעשה משתה וכו' וכל הרחקה הזאת מפני עכו"ם שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך וזנו וכו' (שמות ל״ד:ט״ו-ט״ז). דייק לומר מפני עכו"ם וכו' ועי' במס' ע"ז ל"ו ע"ב יינן משום בנותיהן ובנותיהן משום ד"א וכו' עיי"ש והנה ביי"נ כתבו הגמ' דמשום בנותיהן לא יהיה אסור בהנאה רק בשתיה ומשום דומה ליי"נ אסרו להנאה משום מעוטא דמנסכין עיי"ש בתוס' ובר"ן אבל לענין משתה מאי נפק"מ אם משום בנותיהן או משום ע"ז בקירוב עמהן וגם בנותיהן גזרו ג"כ משום ד"א, אבל בגזירה דרבנן משום חיתון ובהתורה נראה משום זנות ומשום ע"ז כנראה מלשון הקרא, וי"ל דהנה דעת הרמב"ם בשחיטת עכו"ם דהוי נבילה בפ"ד מהל' שחיטה הי"א שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו מאחר שהזהיר שמא יאכל מזבחו אתה למד שזבחו אסור וכו' עיי"ש ועי' ברא"ש במס' חולין דף ב' שכתב ע"ז ואין דבריו של טעם שהתורה הזהירה כשיקרא לך שלא תאכל מזבחו ממה שזבח בתוך ביתו עיי"ש, וכתבתי במקו"א כי דעת הרמב"ם מסוגיא הנ"ל דמס' ע"ז כי גם בביתו של ישראל כי ישחוט הגוי שייך וקרא ואכלת מזבחו והטעם משום בנותיהן וכו' ושם כתבתי אם הוי דאורייתא או מדרבנן למ"ש בכ"מ ובש"ך שם עיי"ש.
ולפ"ז י"ל דנפק"מ דמשום בנותיהן לא שייך כשהגוי שוחט בבית ישראל אבל משום ע"ז וקרבות עמהם שייך גם בכה"ג לכן כתב וכל הרחקה הזאת מפני עבודה של כו"מ וכו'.
ועיין בטו"ז בסי' קנ"ב ס"ק א' ובש"ך שם ובשם הפרישה אם יש בזה היתר משום איבה ודרכי השלום עיי"ש, והוא מפורש בירושלמי במס' ע"ז פ"א מ"ג, במס' דמאי פ"ד מ"ה ומפרנסין עניי נכרים וכו' וקוברין וכו' מפני דרכי השלום גירדאי שאלין לר' אמי יום משתה של נכרים מהו וסבר משרי לן מן הדא מפני דרכי השלום, א"ל ר' בא והתני ר' חייא יום משתה של נכרים אסור, א"ר אמי אילולא רבי בא היה לנו להתיר ע"ז שלהן וברוך המקום שריחקנו מהם עכ"ל. ומה שלא הביא דינו של אדם חשוב עי' בטו"ז ובש"ך בסי' הנ"ל.

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה