אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי ירמיה לעוו

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

ספת לה צואה או שניסך לה עביט של מי רגלים חייב, שחט לה חגב פטור אא"כ היתה עבודתה בכך. ועיין בראב"ד שהקשה וכי שחיטת חגב או שחיטת בהמה מחוסרת אבר פחותים הם מספיתות צואה ומניסוך מי רגלים עיי"ש ובכ"מ ובפר"ח בזה.
והנה במס' ע"ז דף נ' ע"ב הקשו לרב דאמר שבר מקל לפניה חייב זרק מקל לפניה פטור מספת לה צואה וכו' מאי זריקה המשתברת איכא, ומשני בצואה לחה עיי"ש, וברמב"ם לא חילק בזה כאשר העיר ע"ז בלח"מ. ועי' בתוס' שם בד"ה חייב שכתב דמיירי על כרחך שהיתה רגילה בצואה בדרך אחר דאל"כ לא יגרע חגב ומחוסרת אבר מצואה עיי"ש.
ולכאורה בלא"ה יקשה לפי מאי דאיתא במס' סנהדרין דף ס"א למאי דקאמר וכו' אימא יצאת השתחויה ללמד על הכלל כולו, איכה יעבדו למעוטי מאי, וכ"ת למעוטי הפוער עצמו לזובחים, מהשתחויה נפקא מה השתחויה דרך כיבוד אף כל דרך כיבוד אלא למעוטי הפוער עצמו למרקוליס, ס"ד אמינא הואיל ועבודתו בזיון אף כל בזיון קמ"ל עיי"ש, וא"כ לפ"ז על כרחך ספת לה צואה מיירי בע"ז שדרכה בזריקת דברים המאוסים כמו מי רגלים וכיו"ב ולכן תליא בצואה אם הוי בכלל זריקה המשתברת או לא.
ולכאורה הסוגיא הנ"ל בלתי מובן דאמרינן ס"ד הואיל ועבודתו בזיון אף כל בזיון קמ"ל, דלמה יהיה עדיף מעבודה דרך כבוד דבעינן דרכה בכך ופוער למרקוליס לא הוי דרכה בכך, וצריכין לומר דהוי כעין זריקה ובד' עבודות א"צ דרכה בכך, ולפ"ז מדאי' קמ"ל דלא צריכין לומר בפוער לזובחים משום שאינה דרך כבוד ולמרקוליס מה"ט אינו חייב משום דדרך בזיון בעינן דרך עבודתו אף בד' עבודות, ומאי דס"ד הוא, לומר הואיל ועבודתו בזיון, נראה דעיקר עבודתו בזיון ועי' להלן אף דמכוין לבזויה נראה דסתם עבודתו לבזוי ונראה דאף במכוין לבזוי חייב ועי' בחי' הר"ן שם לאו דאין מקבלו לאלוה דא"כ לא עביד מידי רק דהוי כמו והתקצף במלכו ואלוהיו וכו' וקלל במלכו ואלוהיו עיי"ש בדף מ"ד ע"א בפירוש בעובד להכעיס עיי"ש.
וא"כ י"ל כיון דעבודתו בזיון גם כשמקלל ובזה אותו הוא באמונה שהוא אלהים רק התקצף עליו וא"כ הבזיון הוי ג"כ עבודה בקצף ובהבזיון הזה מקבלו לאלוהיו ולכן כועס עליו, וזה י"ל בפי' הואיל ועבודתו בזיון, וקמ"ל דבעינן שיהיה דרכי עבודה ממש ופוער למרקוליס לא אף דפוער הוי מעין ד' עבודות וכמ"ש לעיל, וא"כ לפ"ז בספת לה צואה אף למ"ש בתוס' ד"ה ספת עיי"ש דוקא בדרכה בכך משום דהוי דרך בזיון ובלעדי דברי תוס' הנ"ל צ"ל בדרכה מיירי, וא"כ האי דספת לה צואה הוי כמ"ש ברמב"ם בהל' ה' אח"ז בעבודה בבזיון דבעי דרכה בכך לא נפק"מ אם הוי דרך זריקה או לא ולא נפק"מ בלחה ויבשה, ובגמ' רק בס"ד כמ"ש בכ"מ דלא מחלקינן בין כדרכה, והרמב"ם קאי למסקנא ומסקנת הגמ' דמס' סנהדרין הנ"ל, וא"כ יש חילוק גדול בין ספת לה צואה דמיירי על כרחך בדרכה בכך לחגב ובעלת מום דמיירי בשלא כדרכה דאם דרכה בחגב ובמחוסר אבר ודאי חייב כן נראה לענ"ד.

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה