אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות מילה· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה ה

הלכה ג

לקח שפחה לעובריה או שלקח שפחה ע"מ שלא להטבילה לשם עבדות אע"פ שנולד ברשותו נימול ביום שנולד שהרי הנולד הזה כאלו הוא מקנת כסף לבדו וכאלו היום קנהו שאין אמו בכלל שפחות ישראל כדי שיהיה הבן יליד בית ואם טבלה אמו אחר שילדה הרי זה נימול לשמונה. שהרי וכו' מקנת כסף לבדו וכו' וכמש"ל דיש מקנת כסף שהיא יליד בית אבל זה שנראה כיליד בית הוא כמקנת כסף לבדו ודעת רבינו בטעמו דיליד בית לא יקרא רק אשר בשם יליד בית ישראל ובלא טבלה אין שמה שפחת ישראל דיצאה מתורת שאר שפחת ישראל אף דקנין כספו הוא ולא בכלל שפחת ישראל ולא בכלל מביתו וברש"י בד"ה שלקחה ע"מ שלא להטבילה דלא שייכא בה תורת חיובא דמצות כלל דלאו דומיא דלכם הוא וכו' עכ"ל נראה דביתו ולכם לא שייך רק במה שכולו לכם שיש רשות בה להטבילה ולכל מילי ויש לפרש דעת רבינו ג"כ שאינה בכלל שפחת ישראל משום שאין לו רשות לכל בה ועי' בריב"ש בסי' שמ"ד מ"ש במקצתו לכם ולחלק בין מצוה ואיסור עיי"ש וכאן לא שייך זה:
ועיין בחידושי הר"ן בלוקח שפחה ע"מ שלא להטבילה פי' ונתעברה אצלו הולד נימול לאחד דכיון דשייר בקנינה אינו שלו לגמרי וכיון שהתנה עמה אין יכול להטבילה בע"כ לשם עבדות משא"כ בעלמא בלי תנאי דקיי"ל אדם מטביל שפחתו לשם עבדות וכיון דשייר בקנינה לא קרי ביה לכם ואפי' למאן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי עכ"ל ולכאורה נראה כן דהרי לר' חמא תליא בטבלה וכו' ולדידן עכ"פ צריך שיהיה בידו להטבילה וטעמא דבידו לא הוי דעי"ז הוי כשלו וברשותו ממש ובכלל לכם והנה במס' חולין דף קל"ד ע"א מחלוקת אם ע"מ תנאה הוי או שיורא ועיין בש"ך יו"ד בסי' ס"א ס"ק י"ח שכתב וז"ל ודוקא במתנות כיון דנתן כל הבהמה ליד ישראל לא אמרינן שיורא שייר משא"כ בשדה דקרקע בחזקת בעליה עדיין עומד עכ"ל וכמ"ש בתוס' בכמה דוכתי דאמרינן דעבד מוחזק בעצמו וא"כ שפחה כשדה דמי' וגם בלא"ה י"ל דלא הוי כשלו אף אמרינן דתנאה הוי דשאני בתנאי דעלמא דבידו לקיים התנאי ולעשות בכל אופן שירצה משא"כ כאן דאם לא מקיים התנאי א"כ בטל כל קנינו בהשפחה וממילא לא מהני הטבילה ולא שייך ביטול התנאי כלל רק שיור בלבד אף באמר ע"מ וגם ממ"נ במקיים התנאי אינו שלו ובלא קיימו לא הוי שלו:
ובתוס' דף קל"ה ע"ב בד"ה כתנאי הקשו האיך מוכח מדר' חמא דאמר ילדה ואח"כ הטבילה זה יליד בית הנימול שנימול לאחד דס"ל משום דאין אמו טמאה לידה דילמא טעמיה דאינה חשובה גיורת עד שתטבול כדאיתא במס' יבמות מ"ו וביוצא דופן י"ל דס"ל דנימול לשמונה עיי"ש ולמ"ש י"ל דהרי גם לת"ק בע"מ שלא להטבילה לא נימול לח' אבל דוקא בפי' ע"מ שלא להטבילה דלא הוי לכם משום שיור ובלא פי' כיון דיכול להטבילה ובידו הוי כשלו וברשותו והנה האי טעמא דבידו מקרי לכם נראה להגמ' כסברה פשוטה דלא נאמר דר' חמא פליג על זה וע"כ האי דבעי הטבילה דוקא משום דאין טמאה לידה דהרי לענין דצריכה שתהיה בכלל שאר מצות בחיוב לא הוי רבוי ע"ז כמו על טמאה לידה כדאיתא שם בגמ':
אמנם מ"ש רבינו ואם טבלה אמו אחר שילדה נימול לשמונה צריך טעמא למה נאמר דמהני דהוי למפרע בשעת לידה כשלו:
והנה למ"ש לעיל דאף דע"מ תנאה הוי מ"מ בזה ממ"נ באם קיים התנאי אינה שלו ובשאין מקיימו ג"כ אינה שלו דהמעשה בטל דע"ז נמכרה לו י"ל בכה"ג דטבלה מרצונה וא"כ ימצא בלא קיים התנאי ועם כל זה היא שלו דמחילה בכ"מ כקיום התנאי כמ"ש ז"ל עי' בר"ן במס' נדרים וי"ב בזה וא"כ כיון דהוי תנאי ולא שיור שייך לומר דהוי לכם דהרי אם תרצה לטבול צריכה שיהיה האדון מטבילה שאינה ברשות עצמה והתנאי היה רק בע"כ ולא מרצונה דברצונה הוי כקיום התנאי וא"כ שייך לומר שפיר דמהני למפרע ואף למ"ש דלא שייך שלא לקיים התנאי דהרי בלא קיים הוי שאינה שלו והטבילה לא מהני. בכה"ג דרוצה היא וכמ"ש מחילה כקיום התנאי א"כ ימצא שיהיה טובלה ועם כל זה תהיה שלו וא"כ במ"ש דברי רבינו מובנים ועי' בשו"ע אהע"ז בסי' ל"ח בענין מחילה בתנאי עיי"ש וי"ל ביותר דלכאו' הוי כתנאי שא"א לקיימו וכמ"ש אבל כיון דאפשר ברצונה הוי בגדר תנאי דלא היה רק לבע"כ:
ובמ"ש נאמר ליישב מ"ש רבינו בה"י חוץ מיליד בית שלא טבלה אמו עד שילדה שאע"פ שנימול לשמונה אינו דוחה את השבת ובראב"ד השיג עליו שם דמאי שנא ממקנת כסף ועי' בכ"מ מ"ש כאן בזה ובס' מרכבת המשנה עיי"ש שכתב בראשונה דמכ"ש מקנת כסף ואח"ז כתב דבמקנת כסף גם לרבנן צריך טבלה ואח"כ ילדה ורק ביליד בית פליגי עיין מ"ש בטעמא עיי"ש בזה ולמ"ש י"ל דהיינו טעמא דביליד בית שייך לומר בכה"ג שכתב רבינו כאן בע"מ שלא להטבילה בטבלה אח"ז דהוי כקיים התנאי ולא הוי שיור ובגדר שלו ולכם ממש למפרע משא"כ במקנת כסף בלקח הוא ועוברה לא שייך כלל למפרע דלא הוי מסברה לומר למפרע כיון דבשעת חלות החיוב לא הוי לכם רק בתנאי כמ"ש הוי למפרע מסברה לכם כיון דמתחילה ג"כ תנאי לא הוי שיור וא"כ משו"ה לא כתב רבינו להלן כן רק ביליד בית דימצא ילדה ואח"כ טבלה משא"כ במקנת כסף דהוי בכ"פ בטבלה ואח"כ ילדה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות מילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה