דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה ז
הקורא את המגילה וכו' אפי' עשרה כאחד יצאו הקוראין והשומעין מן הקוראין וקורא אותה גדול עם הקטן ואפי' בציבור. ובלח"מ דלא נאמר דלמא יהיב דעתו על הקטן ובמעשה רוקח עמ"ש בר"ן כיון דחביבי דעתיה משתמע. כלומר משתמעי תרוייהו דאי תרוייהו לא משתמעי חד מנייהו לא משתמעי משום דמערבב קלא דאידך אלא ודאי תרוייהו משתמע עיי"ש משו"ה גדול עם קטן יוצא דשומע קול הגדול על כרחך ג"כ עיי"ש ומ"ש ואפי' בציבור דלא שייך מפני כבוד הציבור כיון שגם הגדולים קוראים: