אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי ירמיה לעוו

פרק ו · הלכה ו

הלכה ה

כלי שהיה שם כתוב עליו קוצץ את מקום השם וגונזו ואפי' היה השם חקוק בכלי מתכות או בכלי זכוכית והתיך הכלי הרי זה לוקה אלא חותך את מקומו וגונזו, וכן אם היה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת, נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל ואם לא מצא גמי מסבב בבגדיו ולא יהדק כדי שלא יחוץ שלא אמרו לכרוך עליו אלא מפני שאסור לעמוד בפני השם כשהוא ערום. הנה במ"ש ואפי' וכו' תרתי אשמעינן דחקיקה ככתיבה וע"ז שייך לשון אפי' אבל שנית שכתב בכלי מתכות וזכוכית והתיך וכו' בזה בלתי מובן דמאי שנא כלי מתכות וכו' ומאי שנא התיך וכו' משריפה בשל עץ, ובכ"מ לא העיר על מקורו רק במגדל עוז כתב שהוא לשון הבה"ג, ואנכי לא מצאתיו. ועי' בענין חקיקה במג"א סי' ל"ב ס"ק נ"ז ובסי' ש"מ ס"ק י', ובטו"ז סי' רע"א ס"ק ח', ובאה"ע סי' קכ"ה ובב"ש ס"ק ג' ובס' גט פשוט ס"ק מ"ו בענין חקיקה ודפוס לענין מחיקת ס"ת כ"ש, ומדברי הרמב"ם הנ"ל מפורש דחקיקה ככתיבה לענין מחיקת ס"ת.
ובמ"ש בכלי מתכות והתיך וכו' י"ל דבמוחק שאני דמתכוין למחוק השם ולא הכלי, אבל בהתיך הכלי ואינו מתכוין על השם רק על הכלי אפ"ה בכה"ג לוקה משום דאין דומה לשאינו מתכוין רק לשא"צ לגופה דלא שייך בשאר איסורין רק בשבת כמ"ש וא"צ לומר מטעם דהוי פסיק רישא, ונלמד משם כתוב על בשרו לא ירחץ וכו' שג"כ אינו מתכוין (לכבוי) [למחיקת] השם. והנה בגמ' תליא רחיצה בגרם כבוי עיי"ש במס' שבת ק"כ המובא בכ"מ וגורם מותר משום דכתיב לא תעשון וכו' עשיה דאסור הא גרמא שרי רק בשבת דבהול על ממונו אתי לכבוי ולרבנן דר"י משום דאסור לעמוד בפני השם ערום וכדאי' שם.
והנה שם במס' שבת בשם כתוב על בשרו דהוי שלא במקומו, ואף [שלא] במקום השם אסור במחיקה כמ"ש ברש"י במס' ערכין ו' ועי' בשלטי גבורים ס"פ שבועת העדות וכמו דמוכח במס' שבת הנ"ל, מ"מ נראה לענ"ד דיש מקום לומר לחלק בגרם מחיקה בין גורם מחיקה בס"ת בשם הנכתב בקדושת ספר לשם שלא במקומו בס"ת בטעות, דהנה לחלק בין גורם לעושה נראה דהוי בהדבר שהאיסור מצד העשיה ולא מצד המעשה בעצמה ועי' בס' מחנה אפרים הל' שלוחין בחילוק בין המעשה ועושה ובתוס' במס' תמורה בסוגיא דלא מהני מ"ש בלא תאכל כל תועבה בצורם אוזן בכור עיי"ש, ומסתבר דוקא בדבר שאינו רק מצד העושה שלא יעשה אותו שייך לומר דגורם אינו בכלל עושה, אבל בדבר שאין רצון התורה בהנעשה מאי שנא דהוי גורם מ"מ מעשה נעשה נגד רצון התורה, וא"כ י"ל דבלא מקומו הוי רק האיסור מצד העושה וגורם אינו בכלל האיסור אבל בס"ת בשם בלי טעות שרצון התורה שלא למחוק השם כי חפץ התורה שיהיה השם על מקומו ואם אף בגורם עכ"פ נעשה מעשה נגד רצון התורה וגרם כבוי בשבת הוי ג"כ מצד העושה בלבד דאין מעשיה קודש רק שלא יעשה אותם, וצ"ע במס' ב"מ צ' ע"א באמירה לנכרי בחסימה די"ל דעכ"פ גורם הוי ובחסימה הנעשה אסור. ובמ"א כתבתי בחסימה כסירוס בהעשיה האיסור עיי"ש.
ועי' עוד בסמ"ג ל"ת ג' דבמקומו בס"ת אפי' נכתב בטעות קודש כל הגיליון ועי' בביאורי מהרש"ל ומהר"א שטיין שם.
ועיין מ"ש בלח"מ מסתירה בענין טבילה בזמנו מצוה ועי' בשעה"מ ובס' מרכבת המשנה עיי"ש.
ועי' ברשב"א במס' שבת שם שהקשה מאי שנא רחיצה משפשוף דברחיצה ג"כ תכבה בודאי ותירץ דאפשר שלא תכבה עיי"ש, וא"כ לפ"ז היכא דודאי יכבה השם לא הוי בכלל גורם וכמו התיך כלי מתכות דלוקה, ולכאורה נראה דמשו"ה יכסה בבגדו אבל בגמ' משמע רק שלא יהיה ערום יעשה כן ולא שלא יכבה בודאי, ולמ"ש דיש לחלק בגורם בין שלא במקומו למקומו בס"ת מובן מאי שנא התיך בכלי מתכות דלוקה לרחיצה דאינו רק גורם ומותר מהתורה, אבל למ"ש י"ל ברחיצה של מצוה מקרי שאינו מכוון אף דהוי פסיק רישא מ"מ לא מקרי דרך השחתה דאסור בלא תעשון וכו' ואף דנראה וכמ"ש בשלטי גבורים ס"פ שבועת העדות דוקא ע"מ לתקן באותו דבר ולא לדבר אחר עיי"ש, וכמ"ש לעיל דטעמא בע"מ לתקן לא מקרי קלקול ובלדבר אחר עכ"פ לאותו הדבר הוי קלקול כ"ז בשם במקומו בס"ת דאיסור מחיקה על הדבר ולא על העושה וא"כ עכ"פ באותו השם נעשה השחתה ואבוד נגד רצון התורה אבל בשלא מקומו דהוי לענין זה כמו בטעות שאין האיסור רק מצד העושה שלא יעשה דרך השחתה ולשם מצוה דודאי אינו דרך השחתה ולא הוי השחתה מצד הדבר מצ"ע ג"כ שאינו במקומה בכה"ג לא שייך לא תעשון וכו', אלא דלפ"ז ברחיצה שאינה של מצוה יהיה מהתורה וכנראה דהוי דרבנן צ"ל דג"כ כיון דאי אפשר לאדם בלי רחיצה הוי בודאי אינו מכוין ושייך לומר כנ"ל משא"כ בהתכה דכלי מתכות דאפשר בקיומו הוי פסיק רישא.
וראיתי בס' סדר משנה שעמד ע"ז מאי שנא (התזת) [התכת] כלי מתכות מרחיצת גופו עיי"ש, וכמ"ש לעיל י"ל היכא דניכר לכל דעושה משום דאי אפשר לו בלי רחיצה לא מקרי דרך בזיון והשחתה משא"כ בכלי מתכות, והאי דמקשינן במס' שבת מיורד וטובל לגרם כבוי בשבת זה בס"ד אבל כדמשני גרמא מותר, ומתוך שאדם בהול וכו' עיי"ש, י"ל כנ"ל וכמ"ש לחלק בין שלא במקומו למקומו, גם עי' בה"ח שנראה מחלק בין העושה ביד עיי"ש ומ"ש, ובכ"מ טלטול מהצד לא שמיה טלטול רק דרך יד וזולתו גורם מקרי ומיושב במה שעמד בסדר המשנה הנ"ל.

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות יסודי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה