דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ו · הלכה ד
כתב אל מאלדים יה מידו"ד אינו נמחק ואצ"ל יה שהוא שם בפ"ע מפני שזה השם מקצת שם המפורש הוא, אבל הכותב ש"ד משדי צ"ב מצבאות הרי זה נמחק.
ובראב"ד א"א אין זה כלום שלא אמרו אלא בא"ל מאלדים וי"ה מהשם אבל ש' וד' משדי וצ"ב מצבאות הרי אלו נמחקים.
והכל מקשים שדבריו כרמב"ם ועי' במרכבת המשנה שכתב דראב"ד הבין מדכתב הרמב"ם מפני שזה השם מקצת השם המפורש וכו' שדעתו כר"ח המובא בתוס' במס' שבועות דא"ד מאדני ג"כ בלתי נמחק משום דהוא מקצת השם המפורש וע"ז כתב דלא אמרו וכו' עיי"ש, ונראה מאד, ובדעת הרמב"ם יש לעיין מה דעתו בא"ד שהרי להלן בפ"ב מהל' ע"ז כתב דאדני כ"ה עיי"ש, ומדלא הביא א"ד צ"ע אם כללו בזה שכתב דהוא מקצת השם המפורש וכו', ואם הוא גורס במס' שבועות כר"ח היה לו להביא גם א"ד כמו א"ל וי"ה, ואם אינו גורס מנ"ל מסברא לחלק במחיקת מקצת השם שנכתב בין השם המפורש לשם אחר, ובכ"מ פי' ואין צריך לומר יה וכו' משום הכי לא נמנה בין השמות שאינן נמחקין השבעה משום שהוא שם המפורש א"צ למנות דיש לו ב' מעלות שהוא שם בפ"ע ומקצתו משם המפורש עיי"ש, וגם זה יקשה דנראה ג"כ דמצד מקצתו של השם המפורש אינו נמחק לפ"ז בא"ד ג"כ נאמר כן, ונראה דהנה איתא בגמ' וכן ברמב"ם אל מאלוקים יה מידו"ד ולמה לא אמרו אל ויה אינן נמחקין משום שהן שמות בפ"ע ואינן קיצור השם מאלדי' וידו"ד, ונראה דאפי' היה בדעתו לכתוב אלדים וידו"ד וכתב אל ויה וזה פי' אל מאלדי' ויה מידו"ד לא נאמר דהוי שלא בכונה לשמות אלו ולא נגמר השם שכיון לכתבו אפ"ה אמרינן כיון דהוי שם בפ"ע אינו נמחק וי"ל אם דהוי ככונה או דאפי' בלא כונה אינו נמחק, ולכן כתב ואצ"ל וכו' שמסתברא כיון דהוי שם בפ"ע ומקצתו של השם המפורש הוי ככותב עכ"פ משם המפורש ג"כ ולא אמרינן מדלא גמר כולה לא הוי כלל מהשם דכיון דהוי בפ"ע ג"כ שם ממילא שייך לומר דהוי מקצת השם וזה נוכל לומר רק באל וביה ולא בצב וכו' משום דלא הוי שם בפ"ע וא"כ בלא גמר לא הוי כלל כמענין השם, וא"כ שייך מכ"ש כיון שהוא מקצתו של שם המפורש שחל עליו האיסור מחיקה בכפילא, ושטחת לשונו כך הוא ואצ"ל שזה השם בפ"ע וכו' שלאו מפני שהוא בפ"ע בלבד רק ע"י שהוא בפ"ע הוא ג"כ מקצתו של שם המפורש משא"כ בא"ד שאינו בפ"ע ואינו מקצתו של השם, וא"כ לפ"ז הוי ככותב בכונה ג"כ אף שלא גמר כולה.
והנה ראיתי בפר"ח שמגיה ועוד מפני וכו' וזה לפי דעת הכ"מ ופי' הנ"ל, ובירושלמי במס' מגילה פ"ק ה"ט בגמ' דף ז' ע"א כתב א"ד מהשם א"ה מאהיה ש"ד משדי צ"ב מצבאות הרי אלו נמחקין עיי"ש, והוא כגירסתינו בבבלי שלפנינו.