אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי ירמיה לעוו

פרק ג · הלכה ח

הלכה ד

לפיכך אם לא בטל וכו' ואם מצאו ביו"ט כופה עליו כלי עד לערב ומבערו. ואם של הקדש הוא אינו צריך לכפות עליו כלי שהכל פורשין ממנו. ועי' בכ"מ ובמג"א בסי' תמ"ו בשם הש"ל דבעשה דרבים א"צ בעידנא ובמג"א ע"ז דחמץ לא מקרי עשה דרבים דהוי דוקא במוציא אחרים עיי"ש. ונראה בטעמא למה בעשה דרבים א"צ בעידנא דמעלת עשה דרבים. דרבים עושים המצוה בלי שידחו לל"ת ולא שייך אין אומרים חטא בשביל שיזכה חבירך דהרי גם הוא מקיים המצוה אלא דבעבורו בלבד לא היה נדחה הל"ת אבל בשביל אחרים שיקיימו בלי דחית הל"ת ולהתורה שוה מצד המצוה אם הוא או אחרים עושים המצוה ובכה"ג לא נאמרה הל"ת היכא שיבוא קיום העשה גם כן בלי דחית הל"ת:
ובהגהות מל"מ על ואם הקדש וכו' שהכל פורשין ממנו כתב דאתיא כמ"ד דהאוכל חמץ של הקדש במועד מעל עיי"ש. ונראה דאם נאמר לא מעל לא בדיל ממנו וצריכין לומר דזה שאינו בודל מחמץ של הקדש על שאיתיה במעילה ואם כן זה שלא יפרוש הוא משום שיודע שהוא חמץ ולא שייך שישכח דמ"מ כיון שאינו בודל בתחילת ימי הפסח שייך שכחה על ההקדש וחמץ לאחר זה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה