אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי ירמיה לעוו

פרק ג · הלכה א

פרק ג

כשבודק אדם ומחפש בלילי ארבעה עשר מוציא את החמץ מן החורים וכו' ומקבץ הכל ומניחו במקום אחד עד תחילת שעה ששית ביום ומבערו ואם רצה לבערו בליל י"ד מבערו. החמץ שמניח בליל י"ד כדי שיאכל ממנו למחר עד ארבע שעות אינו מניחו מפוזר ומפורד בכ"מ אלא מצניעו בכלי או בזוית ויזהר בו שאם לא נזהר ומצאו חסר צריך לחפש אחריו ולבדוק פעם אחרת שמא גררוהו העכברים. ובהגהות מיימוני מכאן היה מדקדק רבינו יודא משפיר"א והיה נוהג לשרוף את החמץ בליל י"ד מיד אחרי הבדיקה עכ"ל ועי' בשו"ע בסי' תל"ד סעיף א':
והנה בגמ' מה שמשייר יניחנו בצנעה וכו' וי"ל דהוי עצה טובה אבל מרבינו ומהגהות מיימוני ומשו"ע נראה דמדינא כן ונראה דשמא ימצאו חסר למחר ויהיה הבדיקה ביום ובשעה שאין מצוי בבית בזמן שבחרו החכמים עבור זה דאל"כ מה לנו שיהיה צריך לבדוק עוד הפעם. גם מחשש ברכה לבטלה אם הבדיקה היה ללא יועיל ולא מקרי בדיקה אם עשהו באופן שאינו מועיל:
והנה ממ"ש רבינו ואם רצה לבערו בליל י"ד מבערו ורבינו יודא משפיר"א היה מבער בליל י"ד נראה דמקיים מ"ע דתשביתו אז ובשו"ע בסי' תל"ד סעיף ב' בהג"ה ואין לבטל אלא לאחר ששרף החמץ כדי לקיים מצות שריפה בחמץ שלו ובמג"א ס"ק ה' אם כן צריך לשרוף קודם שעה ששית עיי"ש וא"כ בקודם זמן איסורו בשורפו בשביל ביעור חמץ קיים מ"ע דתשביתו אלא שראיתי לרמ"ך בה"ז כשגומר לבדוק וכו' שכתב שעיקר הביטול ביום הוא סמוך לזמן איסורא דהיינו סמוך לזמן שחיטת הפסח כמו שכתב אך ביום הראשון תשביתו ואמרו אך חלק וכתיב לא תשחט על חמץ דם זבחי וארז"ל לא תשחט את הפסח ועוד חמץ קיים ורבנן הוא דתיקנו להשביתו בלילה אחר הבדיקה. ואם כן האיך יבוא ביטול דרבנן וידחה ביטול דאורייתא שהוא עיקר ומפני זה נהגו לבטל ביום כדי להעמיד זמן ביטול דאורייתא במקומו אבל אם לא ביטל יום י"ד כיון שביטל הלילה אחר הבדיקה לא עבר על בל יראה ובל ימצא עכ"ל. ולפי דבריו הביעור יהיה גם כן סמוך לזמן שחיטת הפסח וצ"ע דלא נראה כן מדברי רבינו והגהות מיימוני הנ"ל:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה