דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק ז · הלכה טו
אעפ"י שאין ברכת המזון צריכה יין וכו'. עי' בהגהות מיימוני אמנם וכו' כי אין ראיה בשום מקום לפסול שכר מכוס של בהמ"ז וכו' שהקביעות מחשבו לברך עליו ואין נקרא קביעות אלא שרגילין תמיד בכך כגון מקומות שאין מצוין יין וכה"ג גרסי' בפ' כיצד מברכין אמר ליה אביי לרב יוסף האי כובא היכי מברכין עליה עד קבע סעודתיה עלויה מברך המוציא ושלשה וכו' כל שאחרים קובעין וכו' וכן לגבי שכר וכו' עכ"ל ומזה נראה דדעתו בפי' הקביעות משום חשיבות ולא משום השיעור ועיין מ"ש בזה ועיין מה שכתבתי בפ"ג ה"ט עיי"ש: