דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק ה · הלכה טז
בד"א שיד"ח בזמן שאכלו ולא שבעו וכו'. ועיין בראב"ד ובכ"מ ובס' לר' דוד ערמא"ה ז"ל בשם מרדכי דבהמ"ז לא מקרי ברכת נהנין והוי כמו קידוש והאי דצריך כזית דגן שיוכל לומר שאכלנו וכו' עיי"ש ובמרכבת המשנה מביא כן בשם ס' צרור החיים וכתב שכיון שאכל כזית מקרי ברכת נהנין עיי"ש והוא נגד דעת המרדכי והרי גם בקידוש נהנה ומסתברא דכל ברכת החיוב לא הוי בכלל ברכת המצות ולא בנהנין ור' דוד ערמא"ה ז"ל כתב דרבינו בתשובות נראה כן וצ"ע לפרשו כן ועי' מ"ש לעיל פי"א ה"ג עיי"ש: