דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק ה · הלכה ה
הסועד בבית חתנים וכו' מברך נברך שהשמחה במעונו שאכלנו משלו וכו'. בכונת ברכה זאת נאמר הנה זאת יתרון להשמחה כי אף אם רחוקה עוד מאתנו וימים יעבורו עד כי תבוא לנו טרם כי באה תשמח לבבינו על כי נדע כי בוא תבוא אלינו זה תנחומותינו בכל עצבונינו ואם כל ימינו בצער ולחץ הנפש עם המלך החסיד נאמר "לולי האמנתי לראות בטוב בארץ החיים וכו'" לא כן בכל הדברים בלעדיהם טרם כי באו לנו לא נוכל לומר כי הגיעו אבל בשמחה קולה כי תשמע ממרחקים לימים רבים כבר נפשינו השיגה אותה ומצאה קן בבתי הנפש אבל שמחת העולם העובר הבל המה אכן עדות המה לנו על חסדי ה' וכאשר הטיב עמנו פה על הארץ כן לא יסיר מאתנו חסדו ואמתו בעולם שכולו טוב וכולו ארוך וכמ"ש הרמב"ם בהל' תשובה השמחה בעוה"ז רק משל משמחת העוה"ב עיי"ש וכמ"ש בעיקרים כי הבטחות הנאמרות בהתורה מברכת הארץ לעדות לנו על שכר הצפון ושמור לעולם הבא וכאשר הטיב לנו פה כן ייטיב לנו בארץ החיים עיי"ש ולכן נאמר נברך שהשמחה במעונו שם בעולם העומד אשר כבוד ה' יתעלה וזיו שכינתו משכנו שם השמחה השלימה ולכל לו יתעלה ודביקים באור החיים יתענגו ונהנים מזיו השכינה ולכן נברך שאכלנו והתענגנו מהנאת העוה"ז על כי לעדות לנו כי נזכה להשמחה אשר במעונו וכאשר הטיב עמנו בעולם הזה בשמחותיה הכלים כן ייטיב לנו בשמחה השלימה ועומדת לעד במעונו ונברך כן בשמחה של מצוה שהשכר והמצוה ושמחה נערכים ומצרנים זה בזה שכר מצוה מצוה וכל העושים מצות ה' באמונה ישמחו וישישו בהם ושמחה אשר במעונו לחלק להם כנאמר מרז"ל "עולמך תראה בחייך" ועיין במסכת ברכות פעם וכו' ולא פסק חוכא מפומא כל יומא ומ"ש במ"א בזה: