דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק ה · הלכה ב
שלשה שאכלו פת כאחד חייבין לברך ברכת הזימון קודם ברכת המזון וכו'. והנה בגמרא ברכות דף מ"ה ע"א יליף מקראי מה"מ וכו' דאמר קרא גדלו לה' וכו' ר' אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא וכו':
ועי' בפנ"י שכתב בזה אם הוי מדאורייתא או מדרבנן עיי"ש. וכנראה למאן דיליף ממקרא דתילים מדברי קבלה הוי מדרבנן ומאן דיליף מה' אקרא הוי דאורייתא והנה מצינו גם מדברי קבלה דהוי דאורייתא דהוי רק גלוי מלתא וכדאיתא בכמה דוכתי עד דאתא יחזקאל וכו' עיי"ש ועיין בלבוש מובא במשבצות זהב להפמ"ג בסי' קצ"ב דהוי דאורייתא ובקרית ספר למבי"ט כתב דבעשרה דאומר בשם הוי דאורייתא משא"כ בשלשה עיי"ש ונפק"מ כמ"ש לעיל באם לא אמר אם צריך לחזור עיי"ש:
אמנם בזה יש לספק בשאינו אוכל כדי שביעה דאינו מחויב רק מדרבנן אם אפ"ה הזימון דאורייתא דעכ"פ שייך כי שם ה' אקרא ועיין מ"ש לעיל פ"ב ה"ב בשם הסמ"ע ומג"א אם הפועלים פטורים מזימון עיי"ש דאם הוי דאורייתא מחויבים ואפשר לומר כיון שלא הצריכו להמתין לבטל ממלאכתן כמ"ש בסמ"ע בסי' של"ז וממילא לא הוי צירוף כלל מתחילתו ואף כמ"ש ברא"ש דיש להביא א"ע לידי חיוב הזימון מ"מ בפועלים אינו כן ומזה שכתב ברא"ש שיש להביא א"ע לידי חיוב מדכתב סתמא נראה אף שלא אכל כדי שביעה עם כל זה אין הכרע די"ל דגם על מצוה מדרבנן יש להביא א"ע לחיוב ועמ"ש בה"ו עיי"ש ועיין מ"ש בהל' ח':