דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה יג
בר"ח וכו' אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון וכו'. ויש להבין מה ענין לזכרון בר"ח דבמועדים לזכרון על הנעשה מיצי"מ ומתן תורה וכיו"ב אבל מה לזכרון בראשי חדשים ונראה לפרש עם מה שכתבתי במקו"א ביום הזכרון אשר שמו בשם [אנשי] הכנה"ג לראש השנה וזה מפאת הזכרון על שלעבר ממעשינו גם בלשון זכרון נכלל המחשבה לשום על לבבינו ולהשכיל ביום הזה במעמדינו ויעודינו ומעמד כל ישראל ויעודו הנשגב ואיככה בגדנו בהם בגד ואיככה נתקן המעוות ועבור כי ההבטה מלאחריו ממה שנעשה מקדם מזה הידיעה לכל אדם ואדם בכל מצב ומעמד שהוא עומד בו ובלעדי זאת הידיעה מהנעשה מעבר כבהמת אדמה נחשבנו ולכן בלה"ק ובתורה נאמר זכרו כמו הבינו על אשר עלינו לשום בו רעיונינו וכ"כ בר"ח כנאמר בתפילה כי זמן לכפר בו עונותינו ותחילת זמן מיוחד העת להשתכל בהעבר ולשום לב על העתיד בחשבון הנפש לכן ג"כ נאמר בו אשר נתן וכו' לזכרון וזה כמ"ש זכרון המל השכלה "זכור אני מה חלד" (תהילים פ"ט) "זכור אל תשכח" (דברים ט׳:ז׳) פי' הדביקו במחשבתך ולא תשכח "זכור רחמיך" נראה ג"כ עז"ז "זה שמי וזה זכרי" "הזכירו כי נשגב שמו" (ישעיהו י״ב:ד׳) "זכרו תורת משה" וכיו"ב אשר יפרשו על שום לב בהדבר "ולא זכר את יוסף וישכחהו" עבור שלא עלה יוסף ברעיוניו עבור זה וישכחהו: