אור ברסלב

דברי יהושע (פריידין)· רבי יהושע פריידין

פרשת בלק

פרשת חקת

ויחבוש את אתונו פירש"י אמר הקב"ה. רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ולכאורה קשה מאד להבין איך יש לדמות השכמת אברהם אע"ה להשכמת בלעם הרשע. אברהם השכים לעשות רצון הבורא ב"ה להעלות בנו על העקדה ובלעם השכים לקלל בניו של מקום ב"ה אנחנו עם ישראל אשר זאת הוא מעשה רשע הלא בשביל מעשה רשע כזו שהשכים לעשות יש לחרות עליו ולקרותו רשע. ומה יוסיף במה שקדם אברהם להשכים למעשה צדקות. ונראה דהנה ידוע אשר יש סיטרא דקדושה וסיטרא אחרא. ושני אלה מתנגדים זל"ז ומתגברים זע"ז. היינו אם הסיטרא דקדושה יותר מסיטרא אחרא אזי נכנע הסיטרא אחרא. ואם ר"ל הסיטרא אחרא הוא יותר מסיטרא דקדושה אזי ר"ל הסיטרא אחרא גוברת. והנה הצדיקים נותנים כח ועוז אל הסיטרא דקדושה והרשעים ברשעתם נותנים כח אל הסטרא אחרא למען תהיה גוברת על הסטרא דקדושה. ולזאת בלעם הרשע הי' יודע בטוב רב קדושת התורה והמצות אשר בני ישראל מחזיקים אך הוא רצה ליתן כח אל הסטרא אחרא במעשיו הרשעיות. לזאת השכים בבקר והחביש בעצמו את אתונו למען הגביר כח הסטרא אחרא. שתהי' גוברת ר"ל על סטרא דקדושה לזאת אמר לו הקב"ה. רשע לא תפעול כלום בזה כי כבר קדמך אברהם אביהם אשר עשה זריזות כזה במעשה צדקותיו והגביר הכח של הסטרא דקדושה. לזאת תהי' גוברת הסטרא דקדושה על הסטרא אחרא:

ויזבח בלק בקר וצאן פירש"י דבר מועט בקר אחד וצאן אחד בלבד ולכאורה קשה מאד הלא בלק היה צריך להחניף את בלעם ואיך יעשה להיפך לגנות אותו ונראה דהנה במדרש נאמר ע"ז הפסוק צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה ורשעים אומרים הרבה ועושים מעט כבלק שאמר כי כבד אכבדך מאד וכשבא לא שיגר לו אלא בקר וצאן אחת ויש לעיין למה הוא כך אשר הצדיקים אומרים מעט למה לא יאמרו הרבה כמו שבדעתם. והרשעים למה יאמרו מתחלה הרבה. ונראה דהנה ידוע דהצדיקים כל חפצם אשר מעשיה' הטובים שעשו שלא יהי' להם בנקל עשייתם רק שעשייתם יהי' בהתגברות נגד הטבע. והרשעים המה להיפך אף אם בנקל לעשות המעשה הטוב עכ"ז מתגברים שלא לעשות כי כל חפצם ברשעיות. והנה גם זה ידוע אם ידבר איש בפיו דבר לעשות. יותר בנקל לו לעשות דבר זה. משאם לא הי' מדבר מקודם לואת הצדיקים אומרים מתחלה רק מעט כדי שמה שיעשו אח"כ הרבה יותר ממה שאמרו לא יהי' להם כ"כ בנקל רק בהתגברות. והרשעים להיפך אומרים מתחלה הרבה. ואזי יהי' להם בנקל לעשות הרבה ועכ"ז מתגברים ברשעיותם שלא לעשות הרבה. ולזאת בלק ובלעם גם המה היו יודעים אשר אנחנו בני ישראל מסטרא דקדושה. לזאת כאשר רצו להתגבר עלינו היו יודעים אשר מוכרחים המה לתת כח לסט"א ע"כ רצה לעשות מעשה רשע ליתן כח להסטרא אחרא אשר תתגבר ר"ל על הסטרא דקדושה וכנ"ל. וחשב בלק אשר גם בלעם לא יחרה עליו כי יודע אשר הוא עושה להגביר הסיטרא אחרא ואח"כ מסיים המדרש התחיל בלעם חורק עליו שיניו שהיתה נפשו רחבה אמר כך שלח לי. והנה לכאורה אין להבין מה שהמדרש זילזל את בלעם בזה שהי' כועס על בלק כי הלא המדרש אמר ג"כ לעיל ששלח לו מעט. אכן לפי מש"כ לעיל והרי גם בלעם חפצו ליתן כח אל הסט"א א"כ למה חרק שיניו על בלק הלא בלק נתן בזה כח אל הסיטרא אחרא והרי גם הוא חפץ בזה לזאת אמר המדרש יען שהיתה נפשו רחבה אשר גם הרבה נחשב לו למעט. וא"כ אף שהי יודע כונת בלק והוא ג"כ הי' חפץ בזה עכ"ז חרק עליו שיניו כי הי' לו לשלוח יותר והי' נחשב ג"כ למעט כי היתה נפשו רחבה:

מה טובו אהליך יעקב. פירש"י על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה. ולכאורה איזה שבח יש בזה. כי הרי אוהבים נאמנים שרוצים לידע תמיד מעמד חבירו כמו אב עם בניו האב רוצה לידע תמיד מעמד בניו אם טוב מעמדם ואם חלילה לא טוב אזי יעזור להם בכל האפשרי לזאת אם פתחיהם אינן זה מול זה הוא מחמת שאינם אוהבים זה לזה. ונראה לפי ע"ד הכונה לפרש דהנה בס' נועם אלימלך מפרש הפסוק פתחו לי שערי צדק וגו' היינו שהצדיקים חושבים תמיד שלא התחילו עדיין ליכנס בעבדות הבורא ב"ה. לזאת מתפללים שיפתחו להם השערי צדק וע"ז משיב הפסוק זה השער אשר לד' צדיקים יבואו בו היינו בזה הדרך הולכים תמיד הצדיקים היינו שנדמה להם שעדיין לא נכנסו בהפתח. וכן פירשתי על הפסוק וירא אליו ד' והוא יושב פתח האוהל היינו שאברהם אע"ה אף שהי' אז במדרגה גדולה שבגדולות עכ"ז הוא הי' נחשב בעצמו שהוא רק בהפתח. וזה והוא יושב פתח האוהל. הכלל שדרך הצדיקים שעבודתם לא נחשב להם עדיין רק חפצים תמיד להוסיף בעבודת הבורא ב"ה וב"ש. אכן מי שירצה להוסיף בעבדות הבורא יען שרואה בחבירו עבדות הבורא יותר ממנו זה אינו מדרגה טובה כ"כ. כי הוא רק יען שרוצה להתדמות לחבירו. רק העיקר שבעצמו לא יהי' נחשב לו עבודתו. והנה לכאורה דבר זה הוא לפלא מדוע בצדיקים טבעם כך אשר לא נחשבים בעיניהם את כל עבודתם. אך לפי קוצר דעתי יש להסביר בפשטות כי ידוע מאמר רבי יוחנן במקום גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו. והנה הצדיקים העושים רצונו של מקום הקב"ה שוכן בתוכם והוא הנשמה החלק האלקי ממעל השוכן בתוכם. לזאת כפי גדלותם בעבדות הבורא כן ענוותנותם. כפי מדת הקב"ה. כי הנשמה חלק אלקי ממעל שוכן בתוכם. ומעתה אפשר לומר הפירוש על רש"י היינו שבלעם ראה מעלת ישראל היינו אף שעובדים עבודת הבורא ע"כ זה נחשב בעיניהם כאלו עדיין רק בהפתח. וגם אין מכוונין זה מול זה היינו כהנ"ל מה שרוצים תמיד להוסיף בעבודת הבורא לא בשביל שרואה בחבירו רק הוא בעצמו ענוות שלו כך הוא. ואפשר לפרש בזה כל הפסוק מה טובו אוהליך יעקב (כמו שפירש"י יען) משכנותיך ישראל והיינו שהשם ב"ה וב"ש שוכן בתוכם לזאת יש בהם מדת הענוה:

תוכן העניינים

דברי יהושע (פריידין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה